מערך שיעור - חוק לשון הרע
מטרת השיעור : 1. הכרות עם חוק לשון הרע הגדרה וענישה
2. דיון -הצגת דילמה, בין חופש הביטוי כיסוד הדמוקרטיה הישראלית ,לבין הצעת חוק איסור לשון הרע תשע"ב 2011.
הצגת נושא חופש הביטוי וחשיבותו בפני התלמידים בכיתה מתוך מאמרו של עורך הדין איתי הופמן http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15778
חופש הביטוי הוא הזכות הבסיסית המגינה על היכולת שלנו לעשות זאת: להביע את עצמנו, את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון. לכל בן אדם, מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו, את עולמו הפנימי, כאשר הוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא, או היא, בוחרים לעשות זאת.
דרך חשובה שבה משתמשים בני אדם כדי להביע את עצמם היא התקשורת המילולית. תקשורת מילולית יכולה להיעשות בעל פה, ואז חופש הביטוי מגן על זכותו של אדם לדבר ולהביע רעיונות, דעות ואמונות. היא יכולה להיעשות בכתב, ואז חופש הביטוי מגן על הזכות לפרסם ספר, מאמר, שיר וכו`.
אך קיימות דרכים נוספות לביטוי עצמי, למשל בתחום האמנות. כאן, חופש הביטוי מגן על הזכות להסריט סרט, להציג הצגה, לרקוד ריקוד, להתלבש בצורה מסוימת, לצייר ציור וכו`.
נקודה שחשוב להזכיר היא שחופש הביטוי לא חל רק על זכותו של האדם המבצע את הביטוי, אלא גם על זכותו של הקהל להאזין לו.
חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם החשובות ביותר. בני האדם חיים ופועלים בתוך חברה. היכולת שלנו, כבני אדם, להגשים את עצמנו, תלויה פעמים רבות בכך שנוכל לשתף את הסובבים אותנו בהישגינו ובמעשינו ולקבל את תגובתם לכך. יכולת זו תלויה בקיומו של חופש ביטוי המאפשר לנו לעשות זאת.
נוסף על כך, חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי. חופש הביטוי מאפשר לאזרחי המדינה לשמוע דעות ומידע ולהשמיע את דעתם בקשר למועמדים או למפלגות השונות בבחירות, ובכך הוא מאפשר את השתתפות האזרחים בבחירות מתוך עמדה של ידע והבנה את האפשרויות העומדות בפניהם. בחירות ללא חופש ביטוי עשויות להיות הצגה ולא יותר.
חופש הביטוי מעוגן במספר אמנות בין-לאומיות, ובראש בראשונה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם:
"סעיף יט. כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."
במשפט של מדינת ישראל לא זכה חופש הביטוי להיכלל באחד מחוקי היסוד, שהם הבסיס למשפט החוקתי בישראל (אם כי קיימת הצעת חוק בעניין). יחד עם זאת, נראה שבפסיקת בית המשפט העליון קיימת מגמה לפרש את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כמגן, מכוח ההגנה על כבוד האדם, גם על הזכות לחופש הביטוי.
בנוסף על כך, קיימים בישראל מספר חוקים המסדירים את מעמדו של חופש הביטוי מול ערכים אחרים או זכויות אחרות, דוגמת חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965).
חוק לשון הרע
דיון בהצעת חוק:
הצעת חוק איסור לשון הרע תשע"ב 2011 , מידע הצפת דעות מתוך העיתונות ושאלת עמדה
הצעת החוק לתיקון חוק איסור לשון הרע המכון הישראלי לדמוקרטיה
הצעת חוק איסור לשון הרע (הרחבת סעדים) תשע"ב
קטעים מתוך כתבות בעד ונגד בנושא:
חשש מפני חוק איסור לשון הרע
איך החוק יפגע בתחקירים? מהם נימוקי התומכים? ומה הבעיה בפרסום תגובה? כל מה שרציתם לדעת על החוק שישפיע על עתיד העיתונות
שאלת עמדה: הצעת חוק איסור לשון הרע בנוסח המתוקן תשע"ב, עברה קריאה ראשונה, בהצעה מציעה הכנסת להגדיל את סכום הפיצויים שיוכל בית המשפט להטיל על מפרסם לסכום של 300,000 ש"ח ואף להכפילו וכל זה מבלי שהתובע הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו.
" יש הטוענים כי הצעה זו תפגע קשות בחופש הביטוי ובכך בתקשורת ובדמוקרטיה בישראל ויש המתנגדים לטענה זו ."
מטרת השיעור : 1. הכרות עם חוק לשון הרע הגדרה וענישה
2. דיון -הצגת דילמה, בין חופש הביטוי כיסוד הדמוקרטיה הישראלית ,לבין הצעת חוק איסור לשון הרע תשע"ב 2011.
הצגת נושא חופש הביטוי וחשיבותו בפני התלמידים בכיתה מתוך מאמרו של עורך הדין איתי הופמן http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15778
חופש הביטוי הוא הזכות הבסיסית המגינה על היכולת שלנו לעשות זאת: להביע את עצמנו, את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון. לכל בן אדם, מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו, את עולמו הפנימי, כאשר הוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא, או היא, בוחרים לעשות זאת.
דרך חשובה שבה משתמשים בני אדם כדי להביע את עצמם היא התקשורת המילולית. תקשורת מילולית יכולה להיעשות בעל פה, ואז חופש הביטוי מגן על זכותו של אדם לדבר ולהביע רעיונות, דעות ואמונות. היא יכולה להיעשות בכתב, ואז חופש הביטוי מגן על הזכות לפרסם ספר, מאמר, שיר וכו`.
אך קיימות דרכים נוספות לביטוי עצמי, למשל בתחום האמנות. כאן, חופש הביטוי מגן על הזכות להסריט סרט, להציג הצגה, לרקוד ריקוד, להתלבש בצורה מסוימת, לצייר ציור וכו`.
נקודה שחשוב להזכיר היא שחופש הביטוי לא חל רק על זכותו של האדם המבצע את הביטוי, אלא גם על זכותו של הקהל להאזין לו.
חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם החשובות ביותר. בני האדם חיים ופועלים בתוך חברה. היכולת שלנו, כבני אדם, להגשים את עצמנו, תלויה פעמים רבות בכך שנוכל לשתף את הסובבים אותנו בהישגינו ובמעשינו ולקבל את תגובתם לכך. יכולת זו תלויה בקיומו של חופש ביטוי המאפשר לנו לעשות זאת.
נוסף על כך, חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי. חופש הביטוי מאפשר לאזרחי המדינה לשמוע דעות ומידע ולהשמיע את דעתם בקשר למועמדים או למפלגות השונות בבחירות, ובכך הוא מאפשר את השתתפות האזרחים בבחירות מתוך עמדה של ידע והבנה את האפשרויות העומדות בפניהם. בחירות ללא חופש ביטוי עשויות להיות הצגה ולא יותר.
חופש הביטוי מעוגן במספר אמנות בין-לאומיות, ובראש בראשונה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם:
"סעיף יט. כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."
במשפט של מדינת ישראל לא זכה חופש הביטוי להיכלל באחד מחוקי היסוד, שהם הבסיס למשפט החוקתי בישראל (אם כי קיימת הצעת חוק בעניין). יחד עם זאת, נראה שבפסיקת בית המשפט העליון קיימת מגמה לפרש את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כמגן, מכוח ההגנה על כבוד האדם, גם על הזכות לחופש הביטוי.
בנוסף על כך, קיימים בישראל מספר חוקים המסדירים את מעמדו של חופש הביטוי מול ערכים אחרים או זכויות אחרות, דוגמת חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965).
חוק לשון הרע
דיון בהצעת חוק:
הצעת חוק איסור לשון הרע תשע"ב 2011 , מידע הצפת דעות מתוך העיתונות ושאלת עמדה
הצעת החוק לתיקון חוק איסור לשון הרע המכון הישראלי לדמוקרטיה
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור לשון הרע. הצעה זו (תיקון מס' 10) (הרחבת סעדים) של חברי הכנסת מאיר שטרית, יריב לוין, זבולון אורלב, אנסטסיה מיכאלי וישראל חסון. הצעת החוק כוללת שני מרכיבים.
ראשית, היא מבקשת להגדיל את תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק בחוק. על פי ההצעה, בית המשפט יוכל לחייב את מי שפרסם לשון הרע, לרבות כלי התקשורת, בתשלום פיצויים בסך 300 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. במקרה והוכח כי הפרסום כוון לפגוע בתובע, יוכל בית המשפט להכפיל את הסכום - לשש מאות אלף שקלים. סכומים אלה ישנו את ההסדר הקיים בחוק לפיו ניתן לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ובמקרה שהוכחה כוונה לפגוע - עד 100 אלף ₪. מדובר בהגדלה עצומה, פי שישה, של סכומי הפיצוי בלשון הרע. (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
תוכנו של החוק הקודם: חוק לשון הרע 1965 לשון הרע מהי
1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון מס' 5) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
פיצוי ללא הוכחת נזק (תיקון מס' 6) תשנ"ט-1998
7א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
הצעת חוק איסור לשון הרע (הרחבת סעדים) תשע"ב
קטעים מתוך כתבות בעד ונגד בנושא:
חשש מפני חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע, שמעלה את הקנס על פרסום דיבה במאות אלפי שקלים גם בלא הוכחת נזק, עומד לעלות הערב להצבעה במליאת הכנסת. החשש הוא כי החוק מאיים באורח דורסני על חופש העיתונות ערוץ 2
איך החוק יפגע בתחקירים? מהם נימוקי התומכים? ומה הבעיה בפרסום תגובה? כל מה שרציתם לדעת על החוק שישפיע על עתיד העיתונות
הצעת חוק לשון הרע הלכה רחוק מדי, אבל זה מה שקורה כשכלי התקשורת מקריבים לא פעם אנשים על מזבח הרייטינג
רה"מ בכנסת: "סתימת פיות? ההפך הגמור קורה פה" חדשות ערוץ 2 23.11 בדיון סוער במליאת הכנסת, התייחס הערב ראש הממשלה נתניהו לביקורת על התיקון לחוק איסור לשון הרע, שעבר בתמיכתו בקריאה ראשונה. "אני קורא לזה החוק לפרסום האמת. החוק אינו מיעוד למי שכותב עובדות", אמר ותקף את המבקרים: "אם כבר יש קול אחד חריג שמעיז לצאת מתוך הביקורת האוטומטית, אומרים 'זו פגיעה בדמוקרטיה'" |
"לא תמיד תגבר הזכות לשם טוב ולכבוד
ובכל זאת, לא בכל מקרה שבו התפרסמה לשון הרע תתקבל תביעתו של הנפגע ממנה. שהרי אל מול זכותו של הנפגע לשם טוב ולכבוד עומד חופש הביטוי של המפרסם-הפוגע. ולא תמיד תגבר הזכות לשם טוב ולכבוד, בדיוק כפי שלא תמיד תגבר הזכות שמנגד.
את האיזון הראוי בין שתי זכויות יסוד מתנגשות אלה יוצרות הוראות החוק, המגדירות מצבים ונסיבות שבהתקיימם תעמודנה למפרסם חסינויות והגנות בפני תביעת לשון הרע. מילים אחרות: החוק מונה נסיבות רבות שבמסגרתן קיים אינטרס ציבורי לאפשר פרסום דברי לשון הרע, וזאת גם במחיר פגיעה בזכותו של אדם כזה או אחר לשם טוב ולכבוד".
שאלת עמדה: הצעת חוק איסור לשון הרע בנוסח המתוקן תשע"ב, עברה קריאה ראשונה, בהצעה מציעה הכנסת להגדיל את סכום הפיצויים שיוכל בית המשפט להטיל על מפרסם לסכום של 300,000 ש"ח ואף להכפילו וכל זה מבלי שהתובע הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו.
" יש הטוענים כי הצעה זו תפגע קשות בחופש הביטוי ובכך בתקשורת ובדמוקרטיה בישראל ויש המתנגדים לטענה זו ."
הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך, ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות.
בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה:
טענה – הצגת עמדתך בעניין באופן ברור.
הנמקה – הצגת שני נימוקים, שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
