יום מקוון מס' 3 :רב תרבותיות בחברה הישראלית בראי הזמר העברי

"רסק פירות"- תפיסת כור ההיתוך מבית מדרשו של בן גוריון :
השיר הראשון שבחרתי  הוא" שיר העמק" בביצוע הפרברים- כתבאת מילותיו  נתן אלתרמן והלחין סמבורסקי.השיר זכור לי מילדותי בשנות השישים משעורי הזימרה בבית הספר היסודי כשהמורה מנגן באקורדיאון ואנחנו הילדים שרים בהתלהבות .השיר הוא מאותם שירים בהם משתקפת דמותו של הצבר ,החלוץ העברי שמעבד את אדמתו ומתפרנס מיגיע כפיו והלוחם על הגנת הארץ. עד היום זכורות לי מילות השיר שחיבר אותי אישית כבת למהגרים מתורכיה אשר גדלה בעיר ,לחוויה הישראלית ולאהבת הארץ ואדמתה והייתה לו תרומה לעיצוב הערכים הנטועים בי ,היוצרים את החיבור החזק שלי לארץ לאדמתה ולחיים בה.

 כדי להעמיד דברים על דיוקם, נציין כי שיר העמק או בשמו המקורי "דממה ביזרעאל" נכתב כבר ב 1934 עבור מרגוט קלאוזנר לצורך הסרט "חיים חדשים". הבית השלישי של שיר מספר על הארוע של ירית החץ במלך ישראל דאז יורם בתל יזרעאל כסמל ליציאה של גלות ישראל  על ידי האשורים. לעומת זאת שני הבתים הראשונים של השיר מספרים על החזרה מהגלות אל העמק על ידי אנשי העליה השלישית שהקימו בתחילת שנות העשרים יישובים על קו אלכסוני שחוצה את עמק יזרעאל החל מבית אלפא בדרום מזרח וכלה בנהלל בצפון מערב.
הדואליות של הגלות והשיבה מוזכרת  בפזמון: "מה מה לילה מליל", שהוא מדברי הנביא ישעיה:".. שומר מה מלילה שומר מה מליל? אמר שומר: הגיע הבקר וגם לילה, אם תרצו - בואו וחזרו!" כלומר הגיע זמן הגאולה ואתם יכולים לחזור (בוקר) גם אם הגלות (לילה)נמשכת ורוב העם עדיין בגלות.
אגב, נושא הסרט "לחיים חדשים" של מרגוט קלאוזנר שעבורו נכתב השיר הוא עדוד יהודי אירופה לעלות לארץ ישראל. הסרט הוקרן אפילו בגרמניה כי הנאצים עודדו אז את יציאת היהודים מגרמניה לארץ ישראל.

השיר הזה מביע את הערכים שבגללם הפך עמק יזרעאל לסמל ההתיישבות הציונית השיתופית בשנות ה- 20, וגם לאחר מכן:
הפרחת השממה הקיימת בעבודה קשה - "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ, וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.....אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ, סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל."

• השמירה על מה שהושג, לא עוד אופל וצל אם כי ים של דגן - "יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ, שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל"
• חיזוק הקשר לארץ ולאדמה - "זֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ...תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל"
• המלחמה בפורעים הערבים - "קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ, מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל. מִי יָּרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל"

בבית הראשון מסופר על הלילה שיורד ועל המתיישב שעמל כל היום וכעת מוצא מנוח ומרגוע. בבית השני מסופר לנו שהמנוח והמרגוע אינם ברורים מאליהם, יש אופל, יש צל ויש מלחמה על עצם הקיום וההתיישבות במקום. בבית האחרון אנו למדים שעל אף הקשיים ועל אף המלחמות יש הצלחות, גם החקלאות וגם גידול הבקר משגשגים והמתיישב משבח, מברך ומהלל את העמק ואת ארץ ישראל.

חוקרי שירה והיסטוריה ניסו לנתח ולהסביר את מילותיו של נתן אלתרמן לשיר. אחת הטענות היא שאלתרמן לא התכוון לעמק המסוים, אלא לעמק סמלי המסמל תקופה, העמק של סוף שנות השלושים, מרכז ראשון להתיישבות ציונית בפיסת ארץ שמקרינה שלווה ושקט. נתן אלתרמן עושה שימוש בוריאציה על פסוק מספר ישעיהו, פרק כ"א, פס' י"א: "שומר מה מלילה שומר מה מליל, הטענה היא כי זהו שקט מדומה. בכל אופן, המתיישבים אז לא התייחסו לגבולות המוכרים של עמק יזרעאל אלא כללו במתחם 'העמק' גם את הגילבוע והכנרת.

יש הטוענים כי השיר נכתב כשיר ערש המוקדש לעמק, העמק זוכה להרעפת חיבה וחסד לפני השינה כאשר יורד הלילה אך השקט והדממה אינם ברורים מאליהם אם כי מושגים עקב השמירה - "נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת."

ניתן לראות בפזמון גם סוג של שאלה ותשובה, השומר התנכ"י מישעיהו שואל "מה לילה מליל?" ונענה על ידי השומר החדש ב"אנו לך משמרת".

לגבי הבית העוסק ב"מי ירה ומי זה שם נפל?" יש שתי גרסאות, חברי בית אלפא מספרים כי שורות אלו נכתבו על סמל משה רוזנפלד (שעל שמו קרוי "מעין הסמל") שנפל בנובמבר 1935 בעת שרדף אחרי כנופיות של פורעים ערבים בגלבוע. לעומתםן יש הטוענים שהאיש עליו מדובר הוא אלכסנדר זייד שנרצח בהתקפה ממארב בשעה שרכב מביתו על גבעות שייח אבריק (בין טבעון לקיבוץ אלונים)

לסיום, עדות לפופולריות העצומה של 'שיר העמק' ניתן למצוא גם בכמות הביצועים האדירה שלה זכה, לפי רישומי אקו"ם מדובר בלא פחות מ 100 (מאה!) במספר, להלן רשימה חלקית: חוה אלברשטיין, נחמה הנדל, אריק איינשטיין, הגבעטרון, אריק לביא, עפרה חזה, הדסה סיגלוב, הפרברים, הדודאים, צוות הופה היי, טובה בן צבי, הדורבנים, יהורם גאון, דורית ראובני ועוד, ועוד...

http://www.youtube.com/watch?v=DjBd1PpHSOg&feature=results_video&playnext=1&list=PL268343FAF042FDA4


השיר השני שבחרתי הוא "דודו" שאת מילותיו כתב חיים חפר והלחן של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ . השיר התחבר לדמות הצבר, השזוף, החסון,היפה, הנוהג לפי אידאלים ולפי צו מצפונו ,דמותו של הלוחם הנלחם על הגנת הארץ, המוכן להקריב חייו למען המולדת.
השיר נכתב על דודו צ'רקסקי, שנפל בהתקפה על משטרת נבי-יושע במצודת כ"ח.
השיר נכתב להצגה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר ובבימוי יוסף מילוא, שהוצגה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במאי 1948.
מוסיף יהודה:

חבריו של דודו היו גרעין מקימי קיבוץ יראון. הייתה תקופה שהשיר לא הושמע כלל בקיבוץ כמחווה לנותרי הפלוגה.

"הסוג האופייני ביותר לשירי הזיכרון של תש"ח הוא שירי הדיוקן כמו "דודו", "אורי" ו"יודקה". הקדשת השיר לדמות-אדם אחד יוצרת סביבו הילה של שגב. שירים אלה הם צירוף של בלדה ואודה (אודה, שיר תהילה) לאדם אחד של השירה הקלאסית. מושא השיר הופך גיבור באמצעותו. השיר "דודו" (חיים חפר, מוסיקה מאת אלכסנדר א' בוסקוביץ) הוא הנודע בשירי הדיוקן. הוא מכיל גם את מסגרת הדיוקן - את סיטואציית הסיפור או הבלדה - מסביב למדורה, הבונה את הנימה ואת ההקשר ה"נכון" שבהם יש לדמות את מעשה הזיכרון: כחלק משתיית קפה קבוצתית, כסיפור נינוח וכמענה לשאלה החוזרת, "היש עוד פלמחניק כמו דודו?". אתוס הגבורה האינדיבידואלית מופיע כאן בדימויו הקלאסי ביותר, כשבמרכזו היפעה המינית, הגברית, של הגיבור:
"היתה לו בלורית מקורזלת שיער,/ היתה לו בת-צחוק בעיניים,/ ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - / צחק הוא עד לב השמיים".

הלחנתו הרגישה של בוסקוביץ שמרה בשיר הזה על המודוס המתון, הנרתע מן השגב הגלוי והטקסי הנבנה ב"מסגרת". הפזמון, על השאלה החוזרת בו, מולחן כדיבור מהורהר, שיש בו גם רמז ליגון וגם פתח לבדיחות הדעת, ואילו הבתים המוקדשים לדיוקן מולחנים בנימה נמרצת, כמעט עליזה. ההלחנה מעמתת באורח דרמטי את סיטואציית ההיזכרות הטעונה רגשות, עם מושא הזיכרון, החיוני, היפה."(חיוכו של אליפלט / ד"ר הירשפלד).


http://www.youtube.com/watch?v=N5FmrWzKZw0&feature=results_video&playnext=1&list=PL268343FAF042FDA4


2."לקט פירות - תפיסה רב תרבותית החל מסוף שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים ביטוי תרבותי לקבוצות שונות בחברה הישראלית.

http://www.youtube.com/watch?v=TmkuQmbmeVk&feature=results_video&playnext=1&list=PL100447387989F55E


בחרתי בשיר "זינגואלה" יווני מתורגם לעברית של יהודה פוליקר מתוך האלבום "לעינייך הכחולות מילים ולחן של סטליוס קזנג'ידיס ,תרגום :יעקוב גלעד.

 הורי שעלו מתורכיה השמיעו בביתנו מוסיקה יוונית ,צלילי הבוזוקי ובבלמה הם חלק מהזכרונות והצלילים הראשונים בחיי ,אלה טבועים בי ומעוררים בי זיכרונות הקשורים בבית ההורים ובילדות מאושרת . בשנות השמונים הוציא יהודה פוליקר לראשונה את האלבום "עיניים שלי",שהיה ביטוי לסגנון ולצלילים חדשים שהתקשר אלי אישית ומעורר בי עד היום כמיהה לעברי וגעגוע בעיקר לאבי ז"ל שאהב ושר ורקד לצלילים אלה. השירים שהושמעו בבית ובאירועים משפחתיים שהיו ביטוי ליחודיות תרבותית של עדות החלו להיות מושמעים בכול אמצעי התקשורת והפכו לחלק מהרב גוניות של התרבות הישראלית .
יהודה פוליקר (נולד ב-25 בדצמבר 1950 בקריית חיים כליאונידס פּוליקארי; ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρη) הוא זמר, מוזיקאי ויוצר ישראלי פופולרי, היוצר במגוון סגנונות ובנושאים הקשורים לחברה הישראלית.
פוליקר פרץ לתודעה הציבורית כסולנהּ ומנהיגהּ של להקת הרוק "בנזין" בשנות השמונים. לאחר פירוקה פנה לקריירת סולו מגוונת, המשלבת רוק, פופ ומוזיקה עממית יוונית. מלבד שירה, פוליקר גם מנגן במספר רב של כלים, מלחין, הן את שיריו שלו והן עבור אמנים אחרים. הוא כותב שירים, ואף עוסק בציור. חלק ניכר משיריו של פוליקר עוסק בהיותו דור שני לשואה ובטרגדיות אישיות שלו.

שנות ה-90
בסוף 1990 הוציא את אלבומו הרביעי, "פחות אבל כואב". האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה ומכירות של יותר מ-140,000 עותקים; והפך לאלבומו המצליח ביותר של פוליקר. האלבום כלל תשעה שירים, מתוכם שניים אינסטרומנטליים ("טראנס אוריינט" ו"סיפור זמנים עברו") ושלושה מחודשים - "דברים שרציתי לומר", "יורם" ו"פרח"; שירים שבעקבות גרסתו של פוליקר הפכו למזוהים עמו יותר מעם ביצועיהם המקוריים. בניגוד לאלבומיו הקודמים, לא שיתף פוליקר פעולה באלבום זה עם יעקב גלעד. בין הכותבים המקוריים היו יהונתן גפן שכתב את שיר הנושא, יהודה עמיחי ואסתר שמיר. פוליקר אף כתב לראשונה שיר בעצמו: "הצל ואני". שיר הנושא, שכתב יהונתן גפן והלחין פוליקר, בוצע במקור בשנת 1980 במילים בהקשר נשי ובלחן של נורית הירש ע"י עדנה לב. ביצועה הופיע באלבומה השלישי הכושל "עדנה לב" (1980).
בעקבות הצלחת "פחות אבל כואב" יצא פוליקר לסיבוב הופעות והחל לעבוד על אלבום חדש, אך אלו נקטעו עם מותו של בן אחיו של פוליקר, קובי, שנרצח על ידי חבר ליחידתו בצבא. פוליקר גנז את האלבום עליו עבד, שלא יצאו ממנו שירים מלאים, והחל לעבוד במקום על אלבום אינסטרומנטלי. האלבום "לעיניך הכחולות" יצא ב-1992, והיווה מעין רקוויאם לבן אחיו. מהאלבום הצליח הסינגל "סולם יעקב", שבו השתתפה מקהלת הילדים הדתית "פרחי בית שאן". הנעימה "שושנים של פחם" מהאלבום שימשה כפתיח של פינת ההלכה בערוץ 7. האלבום כלל גם שני פזמונים מושרים, "נד נד" שכתב יהונתן גפן ו"זינגואלה" שעיבד יעקב גלעד על פי שיר יווני. פוליקר ניגן באקורדיון, קלידים, בוזוקי, גיטרות, בס, סאז, בגלמה ופסנתר ואיתו נגנים רבים, וב"זינגואלה" ניגן הרכב ההופעות: פוליקר ורומנו בבוזוקי וגיטרות, ישי באקורדיון, טל הרצברג בבס, ברמן בכלי הקשה, צדקיהו בתופים ותמיר בקולות.

3. סלט פירות - תפיסה רב תרבותית הרווחת היום -ביטוי של הקבוצות השונות בחברה הישראלית מחד גיסא ולערוב תרבותי מאידך גיסא,מיץ של סלט הפירות.בחרתי בשיר "עלש" משנת 2000 שהוא ביטוי לשיתוף פעולה רב תרבותי בין שני יוצרים מוכשרים שלמה ארצי ושמעון בוסקילה המוכר כיוצר מזרחי .השיר משלב את השפות עברית ומרוקאית והוא בסגנון מזרחי. את השיר כתבו יהודה מסס ומסעוד קרוצ'י והלחין שמעון בוסקילה שגם מבצע אותו ,הוקלט באלבום "אהבותיהם" של שלמה ארצי.בשנים האחרונות רבים מהשירים משלבים שפות שונות וסגנונות שונים וכן כלים מוסקליים אתניים כמו עוד בוזוקי סיטאר בבלמה ועוד, עם כלים חדשניים.

בשנת 2000 הוציא ארצי את האלבום "אהבתיהם", הכולל עיבודים חדשים לשירי עבר שלו. מתוך האלבום הצליחו במיוחד הביצועים החדשים ל"פתאום עכשיו, פתאום היום", "נוף ילדות" (שבו התארחו בקולות רקע פבלו רוזנברג ודוד ד'אור) ו"שיר פרידה", שאותו כתב במקור לאריק סיני, וביצע באלבום בדואט עם בנו בן ארצי. השיר החדש היחיד באלבום היה "עלש - שט לבדי עם הרוח", שבו ביצע ארצי דואט בסגנון מזרחי עם הזמר שמעון בוסקילה. האלבום כלל גם גרסה חדשה לשירו של ארצי שהתחרה בתחרות האירויזיון של שנת 1975, "את ואני". שירים נוספים באלבום היו הדואט עם יעל דקלבאום "לא יודע מה עובר לך בראש" שביצעה במקור ריטה שנה קודם לכן, "מעביר דף" בדואט עם נורית גלרון שביצעה את השיר במקור לבדה באלבומה "המקום ההוא" משנת 1996, "כבר עבר די זמן" עם בן ארצי, "גברים הולכים לאיבוד" בדקלומם של דני סנדרסון, מיכה שטרית, קובי אוז, אריק סיני ודודו טופז, וגרסה עברית לשירה של להקת "When You Are a King" ,"White Plains", שתרגם ארצי כ"בשבילה אתה מלך העולם". כ-250,000 עותקים נמכרו מהאלבום, ובעקבות תואר אלבום הפלטינה המשושית שקיבל האלבום, יצא ארצי לסיבוב הופעות מצליח נוסף. באותה שנה זכה ארצי שוב בתואר "זמר השנה".
http://www.youtube.com/watch?v=z05tzqXND7k


ב. המצגת כולה הייתה מעניינת ומגוונת אבל דווקא הדף הראשון רסק פירות תפס אותי במיוחד וגרם לי לשוטט רבות בהנאה מיוחדת משירים שהחזירו אותי לילדות ולנעורים של שנות השישים והשבעים בעיקר שירי הלהקות הצבאיות ,שוטטתי ושרתי בהנאה רבה ויחד עם השירים עברתי חוויה רגשית מיוחדת של מעבר בתחנות חיי .
בסלט פירות נהנתי לשמוע שוב ושוב את השירים של פוליקר ביוונית  שיש להם ערך סטמנטאלי מיוחד לגבי.
המעבר בין התחנות בזמר העברי והשיטוט בחיפוש אחרי קליפים מתאימים הוביל אותי לקריאת ביוגרפיות מעניינות על יוצרים וחשף בפני יוצרים שלא הכרתי כמו יהודה מסס מנתיבות ןעוד.....

סובלנות בראי הלאומיות - יום מקווון מס'2

דרכארץ: שלום אינשם, שמעת חדשות? על כל החוסר סובלנות במדינה והלאומנות ששוטפת את המדינה בזמן האחרון. תאמין לי שגם בגין וגם בן-גוריון מתהפכים בקברם. אינשם: שנייה... לפני שאתה שולח אנשים להתהפך בקברים שלהם, על מה בדיוק אתה מדבר? דרכארץ: מה לא שמעת על כל הנושא של השופט סלים ג'ובראן? היום בבוקר בגל"צ דיברו על הנושא וגם בתוכנית של לונדון וקרישנבאום דיברו על הנושא. אינשם: לא, לא שמעתי חדשות בימים האחרונים, יש לך איך להשמיע או להראות לי. דרכארץ: טוב ששאלת, הקלטתי את הקטע מהתוכנית של לונדון וקרישנבאום, תראה בעצמך: נו, אז מה אתה אומר על הנושא? אתה מסכים לכך ששופט בבית המשפט העליון לא ישיר את ההמנון, או שאתה מסכים עם הדברים שנאמרו ע"י ח"כ זאב אלקין (אם אתה רוצה לשמוע עוד בנושא, הקלטתי גם תוכנית הבוקר של גל"צ בנושא)? אינשם: אני מסכים עם עמדתו של אהרון ברק זה מגוחך לדרוש מערבי לשיר את ההמנון שכול מילותיו מכוונות לליבו של העם היהודי ואין ערבי יכול להזדהות איתן ולשיר אותן. אילו השופט ג'ובראן היה שר את ההמנון זה היה מגוחך בעיני ואפילו צבוע. אולי היה רוצה להיות עם חופשי בארצו אכן גם לעם הערבי יש וודאי תקווה משלו לעצמאות לאומית במדינה משלו אבל בהמנון כתוב "נפש יהודי הומייה" אייך הוא יכול להזדהות עם מילים שכאלו? .ח"כ הלקין טועה בתפיסה ששירת ההמנון היא ביטוי להזדהות עם המדינה. שופט במדרגתו של ג'ובראן, הפועל לחקיקת חוקים חשובים המועילים לאזרחי המדינה ,הוכיח את נאמנותו למדינה ואת תרומתו הבלתי נלאית לשיפור החיים בישראל. כול המהומה סביב העניין היא בהחלט מטופשת ונובעת מגישה לאומנית קיצונית, שכול מטרתה הלהטת הרוחות ורישום השג פוליטי בחוגי הימין המתלהמים. אפשר לשנות את מילות ההמנון, אם רוצים שכול אזרחי המדינה יזדהו עם המילים ויוכלו לשיר אותן ,עד שלא יעשו זאת אי אפשר לבוא בטענות לאדם הבוחר לעמוד בשתיקה מכבדת בטקס שכזה . הזום של המצלמה על השופט הערבי היחיד הייתה מכוונת ,מטרתה הייתה ליצור פרובוקציה וסערה מטופשת מהומה על לא מאומה.הרחיק לכת ח"כ בן ארי עם הצעה לחקיקת חוק שימנע מערבים לשרת את בית המשפט העליון באמתלה שלא שירתו בצבא,אני רואה בהצעה בזיון ושלילת חירותו הבסיסית כאדם וכאזרח שווה במדינתו . ניתן להראות לויאליות למדינה כאזרח גם מבלי לשיר את ההמנון שלה ואין לקחת בחשבון הזדהות עם סמלים כתנאי קבלה לשיפוט בעליון.יש לכבד את זכויות הפרט של השופט המאפשרות לו בחירה חופשית ואין לכפות עליו בטח לא במדינה דמוקרטית לשיר את ההמנון בכפיה כדי לרצות את חוגי הימין שמה שהפריע להם לאמיתו של דבר היא בחירתו של ערבי לבית המשפט העליון מתוך עמדה גזענית.אני לפחות אינני מוטרדת מהעניין ורואה בהתעסקות בו שטות והבל רוח. דרכארץ: דעה מעניינת, אהבתי במיוחד את הנימוק הנרחב שכתבת. תגיד לי, אתה מכיר את העמדה של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל בנושא המפגש בין הלאומיות לבין זכויות הפרט. ליבוביץ' כותב שלגבי המדינה יש שתי גישות, הראשונה היא גישת "המדינה קודמת לאדם" והגישה השנייה הינה "המדינה ככלי בשירות העם". על פי הגישה הראשונה, המדינה קודמת לאדם... בעצם לא בדיוק, הוא למעשה מתכוון להגיד שהמדינה מקיימת את "רצון הכלל" ולכן האדם חייב לקיים את הרצון הכללי. הבעיה מתחילה כאשר מחברים בין המונח עם למונח לאום. עם נוצר כתוצאה מרצף היסטורי בו מתפתחת קבוצה של אנשים בעלת מאפיינים משותפים. לאום או לאומיות זהו ביטוי של הרצונות בין קבוצת אנשים. כלומר, בישראל של שנת 2012, הרצונות של העם היהודי משתקפים בלאומיות היהודית. לדוגמה במילות ההמנון: "נפש יהודי הומייה... להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון...". אינשם: אני ממש לא מבין את הקשר? דרכארץ: אני אנסה להסביר איזה תפקיד מייחס ליבוביץ' למדינה דרך דבריו של רבי חנינא, סגן הכהנים, שאמר לפני 1500 שנה:  "הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" מה לפי דעתך מנסה לומר לנו רבי חנינא בדבריו? אינשם: גישתו של חנינא מזכירה לי את דבריו של ירמיהו הנביא המציע לגולי בבל להתפלל לשלומה של בבל ,על מנת ששלומם יובטח כמיעוט בארץ זרה ,יחד עם יתר העם היושב בבבל.חנינא כנראה מכוון דבריו לעם היהודי החי בגלות תחת מרותה של מלכות זרה כפי שעשה ירמיה הנביא . לפי דבריו שלומה של המלכות כלומר השלטון מבטיח את שלום יושביה בכללם היהודים. קיומו של שלטון חזק ומבוסס מונע אנרכיה שסופה לפגוע בתושבים . לראיה מצרים בימינו ,אולי השלטון שהופל היה שלטון עריצות שניצל את העם וגזל ממנו אבל היה חוק וסדר ובטחון לאזרחים, לאחר הפלתו השתלטו גורמים קיצוניים שניצלו את האנרכיה כדי לפגוע בקבוצות אחרות והמהומות האלימות גבו חיי אדם ומסכנות עד היום את חיי האזרחים במצרים .מכאן שהשלטון מבטיח קיום חוק וסדר, שהוא ביטוי של רצון הכלל לחיים בטוחים ושלווים,הוא נותן תוקף ומאפשר קיום עלפי כלליו.נראה שחנניה סבר שיש לתמוך בקיומו של השלטון הזר, כדי שיאפשר ליהודים לקיים חיים תקינים ולהבטיח את קיומם .נראה לי כי הוא מכוון דבריו לתפיסה כי המדינה היא כלי בשירות העם ומקיימת את רצון הכלל. דרכארץ: נכון, אפילו בסוריה, עדיין, למרות הטבח, יש למדינה תפקיד מסויים. הוויכוח מתחיל כאשר מדברים על תפקיד המדינה, הרי, הייצוג של הלאומיות בא לידי ביטוי בהקמתה של המדינה שתכיל בתוכה את הערכים של הלאום, במקרה שלנו, הלאום היהודי. אך מה קורה במקרה שיש אנשים בעלי לאום שונה באותה מדינה, מצד אחד הם לא מסכנים את הלאומיות של העם היהודי, אך ההתנהגות שלהם אינה חופפת לעיתים לרצונות של חברי קבוצת הלאום הגדולה יותר. האם, לפי דעתך,במקרה זה עלינו לכפות על חברי הקבוצה הקטנה יותר את רצונותינו והשקפת עולמנו, ובמקרה שהם לא מסכימים להעניש אותם עד שיהיו מוכרחים לוותר על השקפותיהם או לעזוב את המדינה? רק אל תשכח לנמק. אינשם: אני מתנגד מכול וכול על גישה של כפיית רצונותינו כרוב יהודי על המיעוטים בישראל ,אי אפשר לתבוע מהם בכוח להזדהות עם ערכים שהם אינם מזדהים איתם כלאום,והכוונה לערכים שאינם מתורגמים לחוקים. עלינו כרוב ,מוטלת המשימה למצוא את הדרך להנחיל למיעוט ערכים אוניברסאליים, שישרתו גם אותם וללמד אותם להכיר בהם ובתרומה שלהם לחיים תקינים במדינה. ישנם ערכים השייכים ללאום היהודי שהם ערכים אוניברסאליים, לדוגמא ערך קדושת החיים ומתוקף אלה לתבוע קבלת חקיקה המבטיחה קיומם ,כאן אני מאמינה שהכפייה הכרחית למנוע אנרכיה. לדוגמא ,בציבור הערבי ישנם הלוקחים את החוק לידיהם ועל רקע כבוד המשפחה מתירים לעצמם רצח של בני משפחתם,כאן תפקידה של המדינה לאכוף את החוק ולמנוע מהם לפעול על פי ערכיהם ולדרוש בכוח ויתור על השקפתם בעניין זה. מכאן שיש לנהוג בזהירות ובתבונה שכן כפיית רצון הרוב על המיעוט יכול לפעול לרעתו של הרוב סופו של דבר. מטבע הדברים מה שנעשה בכפיה מעורר התקוממות ושנאה שתסכן קיומה של המדינה.ישנם ערכים המתורגמים לחוקים שיש לכפות אותם כאלה שהם בבחינת ייהרג ובל יעבור  שיש בהם כדי להבטיח את קיומנו וקיומו של המיעוט וכדי למנוע אנרכיה . יחד עם זאת אין מקום לכפיה כמו שירת התקווה או הזדהות עם סמלים השייכים ללאום היהודי המהווה את הרוב על המיעוטים החיים בישראל ,אלה שאינם מסכנים את הלאומיות של העם היהודי ואינם פוגעים בריבונותה של המדינה או מסכנים אותה.עלינו כרוב להתחשב ברגשותיהם של לאומים אחרים החיים בתוכנו לנהוג בסובלנות במקום שיש לנהוג כך מתוך מודעות לצרכים למחשבות ולדעות שלהם על מנת למנוע תחושת קיפוח מרירות שנאה והתקוממות.מכאן שאין תשובה חד משמעית ישנם ערכים שיש לכפות וכשאין מדובר בסכנה לכלל ולמיעוט ניתן לשכנע או לוותר ולקבל את זכות המיעוט לחשוב ולפועל על פי אמונותיו וערכיו. דרכארץ: אממ... מעניין. שכחתי שעדיין לא אמרתי לך את הגישה השנייה לגבי תפקידה של המדינה. ליבוביץ' טוען שהמדינה כלל לא נועדה לשרת את הלאומיות ורצון הכלל, תפקידה הינו לשמש ככלי לשרת את האדם. כלומר, האדם קודם למדינה, ולכן הוא מעצב את המדינה בתביעותיו האישיות ולכן ערכיו האישיים באים לפני האינטרס של הריבון (רצון הכלל) והשלטוני. הנה, בוא תסתכל על הסרטון בסמארטפון שלי על מה שליבוביץ אומר, שים לב במיוחד למשפט האחרון: קישור לסרטון שבו ליבוביץ' מסביר את תפקידה של המדינה (שים לב! להתחיל לצפות מהדקה ה- 1:41) עכשיו, אחרי שראית את הקטע מהסרטון, מה אתה חושב, האם פגיעה בזכויות של אזרחים שאינם מקיימים את הרצונות הלאומיים היא עדיין מוצדקת? רק תיתן הסבר המבוסס על הדברים ששמעת. אינשם: לפי השקפתו של ליבוביץ יש לנווט בין רצונו של האדם לממש את רצונותיו ,לבין הרצון של אותו אדם בסדר המונהג על ידי שלטון מרכזי,זהו תפקידם של המנהיגים עליהם לנהוג בזהירות ובחוכמה ולנווט בין שני אלה .עוד הוא טוען כי על הדמוקרטיה להצטמצם למינמום הנדרש על מנת לקיים חברה שבה יש רצונות רבים של אנשים רבים. מכאן שעל הרוב השולט לצמצם רצונותיו להשתדל להיות מינימליסטים כדי לאפשר לאזרחים השונים לחיות במשותף.בארצנו חיות שתי קבוצות לאום אתניות ,כול אחת מהן שואפת להגדרה עצמית במדינה ריבונית. כאשר אחת זכתה לכך והאחרת שואפת לכך ומרגישה מקופחת ,על חשבון האחרת שמימשה את זכותה על חשבונה.כרגע המצב הוא התנגשות בין רצונות לאומיים שונים ,לכן יש למצוא את הדרך לאפשר לאזרחים לחיות יחד במשותף ואין לכפות רצונות הרוב השולט על המיעוטאם אין בכך הכרח ,כמו לדוגמא עניין שירת התקווה ,או הנפת דגל, או קבלה של סמלים אחרים איתם המיעוט אינו יכול להזדהות רגשית ולאומית ויש בקבלתם פגיעה ברצונותיהם ,אלה אינם הכרחיים לבניית חיים משותפים.יש לאפשר במידת האפשר לכול אחת מהקבוצות לממש את זהותה האתנית הייחודית ושאיפותיה ולראות בחרות האדם אתגר.יש להבחין בין רצונות לאומיים הכרחיים לבין אלה שאינם כאלה זהו אותו צימצום עליו מדבר ליבוביץ. דרכארץ: טוב זו זכותך לחשוב ככה. אבל אני אומר לך, כל בנאדם שחושב ומרגיש אחרת במדינה הזו, נתקל בחומה של התנגדות. לדוגמא, המצב בסוריה. הטבח שמבצע הנשיא אסד בבני עמו. אני אומר לך אני קורא את החדשות ורואה את הסרטונים ומזועזע, הרי מדובר במקרה שבו כל מי שמתנגד למדינה מאבד את החיים שלו. השאלה המרכזית היא מה התפקיד שלנו בכל הנושא הזה? הנה תקרא לדוגמה את מה שגדעון לוי כותב על המצב בסוריה ותגיד לי אם אתה מקבל את ההצעות שהוא רושם בסוף המאמר שלו: אללה הוא לא אכבר בסוריה (יש גם גירסה נוחה יותר לקריאה). אם אתה לא מסכים עם העצות שלו (שמופיעות  בסוף הכתבה) וגם אם כן, אז תנמק מדוע. אינשם: ראשית אינני מסכימה עם השימוש במינוח "שואה" למה שיתרחש או מתרחש בסוריה מדובר במאבק אזרחי מחומש כנגד השלטון המנסה לדכא אותו. עלינו בהחלט למחות בקול רם כנגד הפשעים כנגד האנושות ומעשי הזוועה ,פגיעה בנשים וילדים חפים מפשע,התעללות והתאכזרות עליה מדווחת התקשורת. אין ספק שעלינו לנקוט עמדה ולקרוא למעצמות ובעלי ההשפעה לפעול בנחישות להפסקת האלימות וההרג. מעבר לכך ישראל אינה יכולה להכנס למהלכים צבאיים או אחרים, כול התערבות של ממש בנעשה בסוריה עלול להתפרש באופן שעלול לפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל . לצערי כול רצון טוב עלול להתפרש כאינטרסים ישראלים צרים ולקבל פרשנות מוטעית. בעלת בריתה של סוריה היא אירן המאיימת על קיומנו איום גרעיני בו מדובר רבות ,מהלך מעשי צבאי בסוריה עלול לסכן את ביטחוננו ,עלינו לדאוג לעצמנו בראש ובראשונה. עלינו להשתמש בתקשורת ובמהלכים דיפלומטיים ולפנות לאלה שיש ביכולתן לפעול לעורר דעת קהל למען התערבות בנעשה בסוריה. לצערי במצבנו הביטחוני הרגיש והיותנו מדינה השוכנת באזור עויין ורב סכנות אין מקום למהלך צבאי ולהתערבות ישירה כפי שמציע גדעון לוי אלה הם צעדים שאינם מעשיים ועלולים לסכן את קיומה של מדינת ישראל. יחד עם זאת, אין לשמוח לאידם, או כפי שהוא מציין "בנפול אויבנו"  ולהישאר אדישים נוכח הזוועות ,יש לפעול בערוצים שאין בהם סכנה לתדמיתנו בעולם או לביטחוננו. דרכארץ: תאמין לי כל הנושא הזה של האלימות נגד האחר, נגד כל מי שחושב אחרת עברה כבר את כל הקווים האדומים. לפי דעתי, הכל מתחיל מחוסר סובלנות הנובעת מלאומנות יתר. בספר "חרדתו של המלך סלומון", הסופר אמיל א'זאר כותב לגבי מילונים (כן, כן עדיין משתמשים במילון) את הקטע הבא: "אני משוגע על מילונים. זה המקום היחיד בעולם שבו הכל מוסבר ואתה מוצא שלוות נפש. שם הם לגמרי בטוחים בהכל. אתה מחפש אלוהים ואתה מוצא אותו עם דוגמאות מסייעות, כדי לסלק כל ספק".עכשיו אני רוצה שתסביר לי האם לפי דעתך הקטע בקישור הבא קשור לחוסר סובלנות. מה ההגדרה של סובלנות? הנה תיכנס לויקימילון להגדרה של סובלנות . אינשם: סוֹבְלָנוּת ניתוח דקדוקי כתיב מלא סובלנות הגייה* sovlanut חלק דיבר שם־עצם מין נקבה שורש ס־ב־ל דרך תצורה נטיות <!--[if !supportLists]-->1. <!--[endif]-->יכולת קבלת דעותיו של האחר והבנת השונה. אין ספק שהקטע קשור לחוסר סובלנות. אותה קבוצה ימנית קיצונית "תג מחיר" הפוגעת במסגדים ,כנסיות ברכוש ערבי או נוצרי אינה מסוגלת בראייתה הצרה לקבל חיים בארץ עם קבוצות שונות מהן אתנית ודתית. התנכלויות חמורות ומכוערות כגון אלה שתוארו בכתבה מבזות את כלל הציבור הישראלי יהודי . יש למחות ולזעוק כנגד העוולות הנעשות במסווה לאומני ,אלה שאינם מקבלים אמונותיהם ודעותיהם ל אחרים פוגעים ומסכנים את הדמוקרטיה הישראלית והם כסרטן בתוכנו ההולך ומתפשט, שולח גרורות ,המאיימות על קיומנו כעם חופשי בארצו .כשאני שומעת או קוראת בתקשורת על מעשים כגון אלה אני חשה בושה וזעם וחושבת שיש לעקור אותן מתוכנו ולפעול בכול הכוח באמצעות שלטון החוק להוקיע אותם מתוכנו ולהעניש בחומרה רבה. אין להשאר אדישים לנוכח הפגיעה בציבור הערבי נוצרי או מוסלמי, או באלה המוגדרים כבעלי דעות שמאלניות ,השחתת רכוש ופגיעה בנפש ,ריסוס כתובות כול אלה מסכנים את כולנו ,יש להתעורר ולפעול בנחישות כנגד כול ביטוי של חוסר סובלנות .דרכארץ: אז מה, לא נשארו לך כמעט מילים. תאמין לי בצדק רב. הגענו למצב בעייתי שבו אנחנו מבינים שהמצב הוא לא תקין, אבל מאלף סיבות שונות ומשונות אנחנו ממשיכים לדבר על הנושא במקרה הטוב ובמקרה הגרוע להיות אדישים. בכל מתחיל מכך שיש אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים.הנה תראה בסמארטפון שלי את הפרק מהסדרה עבודה ערבית שמדבר על כל נושא הסובלנות, אתה אפילו יכול להראות את זה לתלמידים שלך, תאמין לי, להזיק זה לא יזיק, המצב גם ככה בעייתי:קישור לפרק בסדרה עבודה ערבית. צפייה מהנה!!! אינשם: תשמע זו הייתה שיחה מעולה, נראה לי שאני מעלה אותה לבלוג שלי. יאללה אני חייב לזוז, יש לי עוד לעשות קניות לפני שהחנויות נסגרות ;-)

אתגרשת מס' 4 . הכנסת מעוז הדמוקרטיה האמנם?

מערך שיעור - חוק לשון הרע

מטרת השיעור : 1. הכרות עם חוק לשון הרע הגדרה וענישה
                      2. דיון -הצגת דילמה, בין חופש הביטוי כיסוד הדמוקרטיה הישראלית ,לבין הצעת חוק איסור לשון הרע תשע"ב 2011.

הצגת נושא חופש הביטוי וחשיבותו בפני התלמידים בכיתה  מתוך מאמרו של עורך הדין איתי הופמן          http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15778
חופש הביטוי הוא הזכות הבסיסית המגינה על היכולת שלנו לעשות זאת: להביע את עצמנו, את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון. לכל בן אדם, מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו, את עולמו הפנימי, כאשר הוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא, או היא, בוחרים לעשות זאת.

דרך חשובה שבה משתמשים בני אדם כדי להביע את עצמם היא התקשורת המילולית. תקשורת מילולית יכולה להיעשות בעל פה, ואז חופש הביטוי מגן על זכותו של אדם לדבר ולהביע רעיונות, דעות ואמונות. היא יכולה להיעשות בכתב, ואז חופש הביטוי מגן על הזכות לפרסם ספר, מאמר, שיר וכו`.

אך קיימות דרכים נוספות לביטוי עצמי, למשל בתחום האמנות. כאן, חופש הביטוי מגן על הזכות להסריט סרט, להציג הצגה, לרקוד ריקוד, להתלבש בצורה מסוימת, לצייר ציור וכו`.


נקודה שחשוב להזכיר היא שחופש הביטוי לא חל רק על זכותו של האדם המבצע את הביטוי, אלא גם על זכותו של הקהל להאזין לו.


חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם החשובות ביותר. בני האדם חיים ופועלים בתוך חברה. היכולת שלנו, כבני אדם, להגשים את עצמנו, תלויה פעמים רבות בכך שנוכל לשתף את הסובבים אותנו בהישגינו ובמעשינו ולקבל את תגובתם לכך. יכולת זו תלויה בקיומו של חופש ביטוי המאפשר לנו לעשות זאת.


נוסף על כך, חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי. חופש הביטוי מאפשר לאזרחי המדינה לשמוע דעות ומידע ולהשמיע את דעתם בקשר למועמדים או למפלגות השונות בבחירות, ובכך הוא מאפשר את השתתפות האזרחים בבחירות מתוך עמדה של ידע והבנה את האפשרויות העומדות בפניהם. בחירות ללא חופש ביטוי עשויות להיות הצגה ולא יותר.


חופש הביטוי מעוגן במספר אמנות בין-לאומיות, ובראש בראשונה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם:


"סעיף יט. כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות."

במשפט של מדינת ישראל לא זכה חופש הביטוי להיכלל באחד מחוקי היסוד, שהם הבסיס למשפט החוקתי בישראל (אם כי קיימת הצעת חוק בעניין). יחד עם זאת, נראה שבפסיקת בית המשפט העליון קיימת מגמה לפרש את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כמגן, מכוח ההגנה על כבוד האדם, גם על הזכות לחופש הביטוי.

בנוסף על כך, קיימים בישראל מספר חוקים המסדירים את מעמדו של חופש הביטוי מול ערכים אחרים או זכויות אחרות, דוגמת חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965).

חוק לשון הרע

דיון בהצעת חוק:
הצעת חוק איסור לשון הרע תשע"ב 2011 , מידע הצפת דעות מתוך העיתונות ושאלת עמדה
הצעת החוק לתיקון חוק איסור לשון הרע המכון הישראלי לדמוקרטיה

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור לשון הרע. הצעה זו (תיקון מס' 10) (הרחבת סעדים) של חברי הכנסת מאיר שטרית, יריב לוין, זבולון אורלב, אנסטסיה מיכאלי וישראל חסון.  הצעת החוק כוללת שני מרכיבים.

ראשית, היא מבקשת להגדיל את תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק בחוק. על פי ההצעה, בית המשפט יוכל לחייב את מי שפרסם לשון הרע, לרבות כלי התקשורת, בתשלום פיצויים בסך 300 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. במקרה והוכח כי הפרסום כוון לפגוע בתובע, יוכל בית המשפט להכפיל את הסכום  - לשש מאות אלף שקלים. סכומים אלה ישנו את ההסדר הקיים בחוק לפיו ניתן לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ובמקרה שהוכחה כוונה לפגוע - עד 100 אלף ₪. מדובר בהגדלה עצומה, פי שישה, של סכומי הפיצוי בלשון הרע. (המכון הישראלי לדמוקרטיה)

 תוכנו של החוק הקודם: חוק לשון הרע 1965 לשון הרע מהי

1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(תיקון מס' 5)  תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

פיצוי ללא הוכחת נזק (תיקון מס' 6) תשנ"ט-1998

7א.     (א)  הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

           (ב)  במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

           (ג)   במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.

           (ד)  לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת. מתוך נבו

 הצעת חוק איסור לשון הרע (הרחבת סעדים) תשע"ב



קטעים מתוך כתבות בעד ונגד בנושא:
חשש מפני חוק איסור לשון הרע 

חוק איסור לשון הרע, שמעלה את הקנס על פרסום דיבה במאות אלפי שקלים גם בלא הוכחת נזק, עומד לעלות הערב להצבעה במליאת הכנסת. החשש הוא כי החוק מאיים באורח דורסני על חופש העיתונות ערוץ 2

שאלות ותשובות: התיקון לחוק לשון הרע

 איך החוק יפגע בתחקירים? מהם נימוקי התומכים? ומה הבעיה בפרסום תגובה? כל מה שרציתם לדעת על החוק שישפיע על עתיד העיתונות 

הנזק הוכח

 הצעת חוק לשון הרע הלכה רחוק מדי, אבל זה מה שקורה כשכלי התקשורת מקריבים לא פעם אנשים על מזבח הרייטינג 

  סרטון: מסיבת עיתונאים חוק איסור לשון הרע 

רה"מ בכנסת: "סתימת פיות? ההפך הגמור קורה פה" חדשות  ערוץ 2 23.11 בדיון סוער במליאת הכנסת, התייחס הערב ראש הממשלה נתניהו לביקורת על התיקון לחוק איסור לשון הרע, שעבר בתמיכתו בקריאה ראשונה. "אני קורא לזה החוק לפרסום האמת. החוק אינו מיעוד למי שכותב עובדות", אמר ותקף את המבקרים: "אם כבר יש קול אחד חריג שמעיז לצאת מתוך הביקורת האוטומטית, אומרים 'זו פגיעה בדמוקרטיה'"

השתקת התקשורת? לא. אחריות? כן

"לא תמיד תגבר הזכות לשם טוב ולכבוד  

ובכל זאת, לא בכל מקרה שבו התפרסמה לשון הרע תתקבל תביעתו של הנפגע ממנה. שהרי אל מול זכותו של הנפגע לשם טוב ולכבוד עומד חופש הביטוי של המפרסם-הפוגע. ולא תמיד תגבר הזכות לשם טוב ולכבוד, בדיוק כפי שלא תמיד תגבר הזכות שמנגד.

את האיזון הראוי בין שתי זכויות יסוד מתנגשות אלה יוצרות הוראות החוק, המגדירות מצבים ונסיבות שבהתקיימם תעמודנה למפרסם חסינויות והגנות בפני תביעת לשון הרע. מילים אחרות: החוק מונה נסיבות רבות שבמסגרתן קיים אינטרס ציבורי לאפשר פרסום דברי לשון הרע, וזאת גם במחיר פגיעה בזכותו של אדם כזה או אחר לשם טוב ולכבוד".

 שאלת עמדה: הצעת חוק איסור לשון הרע בנוסח המתוקן תשע"ב, עברה קריאה ראשונה,  בהצעה מציעה הכנסת להגדיל את סכום הפיצויים שיוכל בית המשפט להטיל  על מפרסם  לסכום של 300,000 ש"ח ואף להכפילו וכל זה מבלי שהתובע הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו. 
" יש הטוענים כי הצעה זו תפגע קשות בחופש הביטוי ובכך בתקשורת ובדמוקרטיה בישראל ויש המתנגדים לטענה זו ."

הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך, ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות.

בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה:

טענה – הצגת עמדתך בעניין באופן ברור.

הנמקה – הצגת שני נימוקים, שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע מלימודי האזרחות.

אתגרשת מס' 1 סרטון משכן הכנסת

1. מטרת הסרטון - מראה את מקומה המכונן של הכנסת בדמוקרטיה הישראלית ,הכרות עם עבודת הכנסת וההיסטוריה שלה.מעביר מסר לגבי חשיבות עבודת חברי הכנסת וכובד התפקיד המוטל עליהם.
נראה שיותר מללמד תפקידו ליצור הזדהות ולרגש על ידי הצגת הכנסת כבמה מרכזית של הדמוקרטיה הישראלית מקום אליו מגיעים ראשי ממשלות ומנהיגים מכול העולם,בו נערכים טקסים ממלכתיים חשובים ואליו מגיעים מפגינים המביעים מחאה.
2. הסרטון מוצלח בהבטים מסויימים כמו ביצירת תחושה שהצופה בו נוכח פיזית במבנה וצופה במתרחש בו,כמו כן הידע הנמסר בו יוצר תחושת גאווה לאומית הזדהות עם דמויות היסטוריות ,עם הדגל והמבנה המועצם בצילום.הסקירה של ראשי ממשלות והבאת מדגם מדברהם יוצרים גם הם הזדהות ותחושת גאווה.
מאחר והסרטון נועד לתלמידים הרי שאין בו די כדי ללמד על היות הכנסת "לב העשייה הדמוקרטית" . עבודת הכנסת מתוארת בקווים כלליים ,חסר סיקור קצר של ועדות הכנסת והפעילות החשובה הנעשית בהן.
3. לעניות דעתי אין הסרטון יכול ללמד תלמידים על עבודתה של הכנסת. העשייה הפרלמנטרית ,נדחקה לשוליים על חשבון הריגוש ויצירת האמפתיה של הצופה. הייתי מראה אותו לתלמידים בכול מקרה, כיוון שהוא מייצר גאווה לאומית ויוצר הזדהות. אם המטרה היא לרגש את התלמידים ולהשפיע על תחושת הגאווה הלאומית שלהם או להציג את הכנסת כבמה לאירועים מדיניים חשובים , אזיי יש מקום להראותו.
4. למדתי על טקסים ממלכתיים שנערכים בכנסת או נערכו בה בעבר

אתגרשת מספר 2 הרכב הכנסת ה-18

1. חברת הכנסת שלי יחימוביץ  יו"ר  מפלגת העבודה .
    חברת כנסת זהבה גל און יו"ר  מפלגת מרצ-יחד .

2. סיעת העבודה היא הסיעה הרביעית בגודלה ושותפה  בקואליציה.
   סיעת מרצ-יחד היא הסיעה מבין הקטנות - 3 מנדטים -  באופזיציה.

בחירה 1: ח"כ שלי יחימוביץ,נולדה ב28,3.60 בכפר סבא. גרה בתל אביב ,גרושה,שני ילדים.
 בהשכלתה בוגרת מדעי ההתנהגות ,פסיכולוגיה-סוציאולוגיה-אנתרופולוגיה,אונברסיטת בן גוריון 1985.

דוברת עברית פולנית ואנגלית, במקצועה עיתונאית שהחלה דרכה ב"על המשמר" ואחר כך ככתבת רשת ב' וקול ישראל בדרום,שימשה בתפקידי כתבות בכירים בנושא כלכלה פוליטיקה ועבודה,הגישה את מגזין צבע הכסף והגישה את תוכנית האקטואליה "הכול דיבורים",הגישה תוכניות בערוץ 2 כמו "פגוש את העיתונות","חמש עם" ו"מה בוער" .הצטיירה כדעתנית וביקורתית וקידמה נושאים הקרובים לליבה,והרבתה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט סוציאל דמוקרטית ובנושאים הנוגעים למעמד האישה.
ב2005 עזבה את העיתונות ונכנסה לפוליטיקה ונבחרה למקום התשיעי במפלגת העבודה, ולאחר הבחירות ב2006 הייתה לחברת כנסת. הייתה חברה בוועדת הכספים ובוועדה לענייני ביקורת המדינה, ועד 2008 עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד.
בכנסת ה-18 מוקמה במקום החמישי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. בכנסת זו שימשה יחימוביץ בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה ומשמשת חברת ועדות הכספים והעבודה,הרווחה והבריאות.
ב21 בספטמבר 2011 נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה.
יחימוביץ נחשבת למחוקקת פוריה במיוחד ועד כה אושרו למעלה מ35 הצעות חוק שיזמה. עיקר החקיקה היא בנושאים כלכליים,זכויות עובדים ונורמות שלטוניות כמו : 2007-חוק הקופאיות" ,מאי 2007 הארכת חופשת לידה לנשים,"חוק הלוביסטים" חוק הטקסטיל הבטחוני ועוד./לאחרונה התבטאה בחריפות בנושא ההטרדה המינית בלישכתו של נתניהו ועל צעדים שננקטו על ידי עוזריו ראה הרחבה בעניין זה ובנושאים נוספים כמו חוק טל והחלטת בג"צ בעניין גיוס חרדים לצה"ל ,תמיכתה בהחלטת בג"צ המאלצת את הממשלה להפסיק גרירת רגליים ולחוקק חוק חדש ורלוונטי , שיבטיח בשורה אמיתית לסולידריות ושותפות בעול של כול אזרחי המדינה .
http://www.shelly.org.il/node/6392
בחירה 2.- ח"כ זהבה גלאון חברת הכנסת ויושבת ראש מרצ באופוזיציה.
נולדה  ב4 בינואר 1956  בברית המועצות עלתה ארצה ב1960.את שירותה בצה"ל כפקידה בצנחנים סיימה בדרגת סמלת. בעלת תואר ראשון בחינוך ותאר שני בפילוסופיה של החינוך מהאונברסיטה העברית,ובעלת תעודת הוראה בלשון ובחינוך מיוחד.החלה בלימודי דוקטרט בחוג למגדר בבר -אילן.
נשואה לאיש ההי-טק פסח גלאון ואם לשני בנים,מתגוררת בשכונת כפר גנים שבפתח תקווה.
החלה דרכה הציבורית בשנת 1984 כמובילת מאבק על חופש הדת והמצפון.ב1999 נבחרה לראשונה כחברת כנסת מטעם מרצ ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת הייתה חברה בועדות כנסת רבות כגון: חוקה,חוק ומשפט,וקידום מעמד האישה. ב2000 -יזמה ועדת חקירה פרלמנטרית למאבק בסחר בנשים ועמדה בראשה.מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.ב- 2008 התמודדה על ראשות מפלגת מרצ והגיעה למקום שלישי.במסגרת הסכם ויתרה על מקומה ברשימה והוצבה במקום הרביעי בבחירות לכנסת ה-18 ולא נבחרה לכנסת . חזרה לכהן במרץ 2011 אחרי שחיים אורון פרש ממרצ לפני תום הקדנציה בפברואר 2012 נבחרה לראשות מרצ.
גלאון מרבה לפעול בנושאי נשים וקידום שוויון מגדרי. נגד סחר בנשים,ולהחמרת הענישה כנגד עברות של אלימות נגד נשים.מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האזרח בישראל ובשטחים,וידועה כידידת הקהילה ההומו-לסביתבזכות חקיקה ותמיכה פומבית במצעדי הגאווה ובמאבק לשוויון זכויות.
דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה.סבורה שמדינת ישראל הפכה למדינה שמקיימת משטר אפרטהייד בשטחים.
גלאון יזמה שורה ארוכה של חוקים : איסור סחר בבני אדם,עונשי מינמום בעברות מין,הגנת הפרטיות,מניעת אלימות במשפחה ועוד רבים וחשובים.
לאחרונה הציעה גלאון הצעת חוק לביטול הורדת המיסים הישירים והוספת מדרגת מס נוספת לבעלי הכנסות גבוהות. גלאון מציעה אלטרנטיבה למדניותו של נתניהו בדבר העלת מיסים עקיפים ומתן הקלות מס לבעלי הון. לטענתה יש לתרגם את המחאה החברתית לצעדים קונקרטיים שיובילו שינוי עמוק באמנה החברתית -כלכלית של אזרחי המדינה. להרחבה ראה בקישור הבא:
http://www.myparty.org.il/aspx/article.aspx?id=1325





           

אתגרשת מס' 3 "החיבוק הגדול"

1. הרעיון של בני בשן לכשעצמו יפה הרצון לנסות לקרב רגשית בין חברי כנסת מכול הסיעות בהחלט מקורי וראוי להתייחסות. אך כשמדובר בחברי כנסת הוא בהחלט בבחינת "וגר זאב עם כבש" מעין אחרית הימים . נראה כי מדובר בגימיק תקשורתי ובני בשן יכול היה לצפות מה תהיה תגובתם של חברי הכנסת .
2. לדעתי חלק גדול מחברי הכנסת לא הסכים או לא השתתף בסופו של דבר מתוך חשש לדימוי הציבורי שלהם בפני הבוחרים אינני יכולה לדמיין את ליברמן מתחבק עם ח"כ מסיעת מרץ נראה רעיון בהחלט הזוי , נראה כי אלה שלקחו בזה חלק הם אלה שראו בכך שעשוע וניחנו בחוש הומור מפותח או שראו בכך הזדמנות להראות יוצאי דופן ולגלות פתיחות כביכול למען האחדות הלאומית. בכול מקרה קשה לגשר על יריבות פוליטית ושסעים עמוקים באמצעות מהלך חד פעמי שאין לו בסיס ושאינו מהווה חלק מתוכנית שלמה לקרוב לבבות ,ויצירת שיח תרבותי הגון ואפילו הייתי מקצינה ואומרת שפוי ומכבד .אני חושבת שלקיחת חלק ביוזמה שכזו הייתה מציירת את המשתתפים כאנשים לא רציניים הנגררים לפופוליזם .

3. כמחנכת שנים רבות עסקתי בשאלת הגישור וקרוב הלבבות בין תלמידים לבין עצמם, ובין מורים מקצועיים וההנהלה לבינם. ישנן פעילויות ומשחקים שמטרתם ליצור חיבור וגיבוש חברתי. בדרך כלל כשנוצרת כיתה חדשה המפגישה תלמידים מקיבוצים,מושבים,עיירות פיתוח,ישובים כפריים כגון להבים וכמו כן מפגישה אוכלוסיות שונות כמו :דתיים חילוניים ערבים בדואים  עולים חדשים ועוד ,יש צורך בפעילויות מגבשות ויצירת מכנים משותפים וחוויות שיהיו בסיס להכרות אישית עם האחר. בתחילת שנה אני מבקשת מהתלמידים שיש להם מכנים משותפים כמו מקום מגורים לדוגמא להציג את הישוב או הקיבוץ בהם הם גרים לפני הכיתה לדון בחסרונות וביתרונות ולשתף את הכיתה באופיו של הישוב המיוחד ולשתף אותם בדיון. הפיכת השונה למוכר מסירה מחסומים ויוצרת גשרים ואווירה של פתיחות וקבלה האיום של הזר והלא מוכר מוסר במידת מה. כמובן שערבי כיתה משותפים יוצרים חיבור ושותפות בעשיה כך גם קישוט הכיתה ומשימות אחרות ובעיקר דיונים בשעורי חברה המאפשרים מתן ביטוי ויצירת קשר בין התלמידים באמצעות דו שיח.יציאה ליום גיבוש אתגרי יצר קשר וחיבור מיידי בין תלמידים המשימות הקבוצתיות והצורך באיחוד כוחות ,עידוד וחשיבה משותפת ,שירה עם גיטרה רביצה, בישול בשטח יצרו קשר אישי וחברויות תמונות משותפות וחיבוק קבוצתי.