סובלנות בראי הלאומיות - יום מקווון מס'2

דרכארץ: שלום אינשם, שמעת חדשות? על כל החוסר סובלנות במדינה והלאומנות ששוטפת את המדינה בזמן האחרון. תאמין לי שגם בגין וגם בן-גוריון מתהפכים בקברם. אינשם: שנייה... לפני שאתה שולח אנשים להתהפך בקברים שלהם, על מה בדיוק אתה מדבר? דרכארץ: מה לא שמעת על כל הנושא של השופט סלים ג'ובראן? היום בבוקר בגל"צ דיברו על הנושא וגם בתוכנית של לונדון וקרישנבאום דיברו על הנושא. אינשם: לא, לא שמעתי חדשות בימים האחרונים, יש לך איך להשמיע או להראות לי. דרכארץ: טוב ששאלת, הקלטתי את הקטע מהתוכנית של לונדון וקרישנבאום, תראה בעצמך: נו, אז מה אתה אומר על הנושא? אתה מסכים לכך ששופט בבית המשפט העליון לא ישיר את ההמנון, או שאתה מסכים עם הדברים שנאמרו ע"י ח"כ זאב אלקין (אם אתה רוצה לשמוע עוד בנושא, הקלטתי גם תוכנית הבוקר של גל"צ בנושא)? אינשם: אני מסכים עם עמדתו של אהרון ברק זה מגוחך לדרוש מערבי לשיר את ההמנון שכול מילותיו מכוונות לליבו של העם היהודי ואין ערבי יכול להזדהות איתן ולשיר אותן. אילו השופט ג'ובראן היה שר את ההמנון זה היה מגוחך בעיני ואפילו צבוע. אולי היה רוצה להיות עם חופשי בארצו אכן גם לעם הערבי יש וודאי תקווה משלו לעצמאות לאומית במדינה משלו אבל בהמנון כתוב "נפש יהודי הומייה" אייך הוא יכול להזדהות עם מילים שכאלו? .ח"כ הלקין טועה בתפיסה ששירת ההמנון היא ביטוי להזדהות עם המדינה. שופט במדרגתו של ג'ובראן, הפועל לחקיקת חוקים חשובים המועילים לאזרחי המדינה ,הוכיח את נאמנותו למדינה ואת תרומתו הבלתי נלאית לשיפור החיים בישראל. כול המהומה סביב העניין היא בהחלט מטופשת ונובעת מגישה לאומנית קיצונית, שכול מטרתה הלהטת הרוחות ורישום השג פוליטי בחוגי הימין המתלהמים. אפשר לשנות את מילות ההמנון, אם רוצים שכול אזרחי המדינה יזדהו עם המילים ויוכלו לשיר אותן ,עד שלא יעשו זאת אי אפשר לבוא בטענות לאדם הבוחר לעמוד בשתיקה מכבדת בטקס שכזה . הזום של המצלמה על השופט הערבי היחיד הייתה מכוונת ,מטרתה הייתה ליצור פרובוקציה וסערה מטופשת מהומה על לא מאומה.הרחיק לכת ח"כ בן ארי עם הצעה לחקיקת חוק שימנע מערבים לשרת את בית המשפט העליון באמתלה שלא שירתו בצבא,אני רואה בהצעה בזיון ושלילת חירותו הבסיסית כאדם וכאזרח שווה במדינתו . ניתן להראות לויאליות למדינה כאזרח גם מבלי לשיר את ההמנון שלה ואין לקחת בחשבון הזדהות עם סמלים כתנאי קבלה לשיפוט בעליון.יש לכבד את זכויות הפרט של השופט המאפשרות לו בחירה חופשית ואין לכפות עליו בטח לא במדינה דמוקרטית לשיר את ההמנון בכפיה כדי לרצות את חוגי הימין שמה שהפריע להם לאמיתו של דבר היא בחירתו של ערבי לבית המשפט העליון מתוך עמדה גזענית.אני לפחות אינני מוטרדת מהעניין ורואה בהתעסקות בו שטות והבל רוח. דרכארץ: דעה מעניינת, אהבתי במיוחד את הנימוק הנרחב שכתבת. תגיד לי, אתה מכיר את העמדה של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל בנושא המפגש בין הלאומיות לבין זכויות הפרט. ליבוביץ' כותב שלגבי המדינה יש שתי גישות, הראשונה היא גישת "המדינה קודמת לאדם" והגישה השנייה הינה "המדינה ככלי בשירות העם". על פי הגישה הראשונה, המדינה קודמת לאדם... בעצם לא בדיוק, הוא למעשה מתכוון להגיד שהמדינה מקיימת את "רצון הכלל" ולכן האדם חייב לקיים את הרצון הכללי. הבעיה מתחילה כאשר מחברים בין המונח עם למונח לאום. עם נוצר כתוצאה מרצף היסטורי בו מתפתחת קבוצה של אנשים בעלת מאפיינים משותפים. לאום או לאומיות זהו ביטוי של הרצונות בין קבוצת אנשים. כלומר, בישראל של שנת 2012, הרצונות של העם היהודי משתקפים בלאומיות היהודית. לדוגמה במילות ההמנון: "נפש יהודי הומייה... להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון...". אינשם: אני ממש לא מבין את הקשר? דרכארץ: אני אנסה להסביר איזה תפקיד מייחס ליבוביץ' למדינה דרך דבריו של רבי חנינא, סגן הכהנים, שאמר לפני 1500 שנה:  "הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" מה לפי דעתך מנסה לומר לנו רבי חנינא בדבריו? אינשם: גישתו של חנינא מזכירה לי את דבריו של ירמיהו הנביא המציע לגולי בבל להתפלל לשלומה של בבל ,על מנת ששלומם יובטח כמיעוט בארץ זרה ,יחד עם יתר העם היושב בבבל.חנינא כנראה מכוון דבריו לעם היהודי החי בגלות תחת מרותה של מלכות זרה כפי שעשה ירמיה הנביא . לפי דבריו שלומה של המלכות כלומר השלטון מבטיח את שלום יושביה בכללם היהודים. קיומו של שלטון חזק ומבוסס מונע אנרכיה שסופה לפגוע בתושבים . לראיה מצרים בימינו ,אולי השלטון שהופל היה שלטון עריצות שניצל את העם וגזל ממנו אבל היה חוק וסדר ובטחון לאזרחים, לאחר הפלתו השתלטו גורמים קיצוניים שניצלו את האנרכיה כדי לפגוע בקבוצות אחרות והמהומות האלימות גבו חיי אדם ומסכנות עד היום את חיי האזרחים במצרים .מכאן שהשלטון מבטיח קיום חוק וסדר, שהוא ביטוי של רצון הכלל לחיים בטוחים ושלווים,הוא נותן תוקף ומאפשר קיום עלפי כלליו.נראה שחנניה סבר שיש לתמוך בקיומו של השלטון הזר, כדי שיאפשר ליהודים לקיים חיים תקינים ולהבטיח את קיומם .נראה לי כי הוא מכוון דבריו לתפיסה כי המדינה היא כלי בשירות העם ומקיימת את רצון הכלל. דרכארץ: נכון, אפילו בסוריה, עדיין, למרות הטבח, יש למדינה תפקיד מסויים. הוויכוח מתחיל כאשר מדברים על תפקיד המדינה, הרי, הייצוג של הלאומיות בא לידי ביטוי בהקמתה של המדינה שתכיל בתוכה את הערכים של הלאום, במקרה שלנו, הלאום היהודי. אך מה קורה במקרה שיש אנשים בעלי לאום שונה באותה מדינה, מצד אחד הם לא מסכנים את הלאומיות של העם היהודי, אך ההתנהגות שלהם אינה חופפת לעיתים לרצונות של חברי קבוצת הלאום הגדולה יותר. האם, לפי דעתך,במקרה זה עלינו לכפות על חברי הקבוצה הקטנה יותר את רצונותינו והשקפת עולמנו, ובמקרה שהם לא מסכימים להעניש אותם עד שיהיו מוכרחים לוותר על השקפותיהם או לעזוב את המדינה? רק אל תשכח לנמק. אינשם: אני מתנגד מכול וכול על גישה של כפיית רצונותינו כרוב יהודי על המיעוטים בישראל ,אי אפשר לתבוע מהם בכוח להזדהות עם ערכים שהם אינם מזדהים איתם כלאום,והכוונה לערכים שאינם מתורגמים לחוקים. עלינו כרוב ,מוטלת המשימה למצוא את הדרך להנחיל למיעוט ערכים אוניברסאליים, שישרתו גם אותם וללמד אותם להכיר בהם ובתרומה שלהם לחיים תקינים במדינה. ישנם ערכים השייכים ללאום היהודי שהם ערכים אוניברסאליים, לדוגמא ערך קדושת החיים ומתוקף אלה לתבוע קבלת חקיקה המבטיחה קיומם ,כאן אני מאמינה שהכפייה הכרחית למנוע אנרכיה. לדוגמא ,בציבור הערבי ישנם הלוקחים את החוק לידיהם ועל רקע כבוד המשפחה מתירים לעצמם רצח של בני משפחתם,כאן תפקידה של המדינה לאכוף את החוק ולמנוע מהם לפעול על פי ערכיהם ולדרוש בכוח ויתור על השקפתם בעניין זה. מכאן שיש לנהוג בזהירות ובתבונה שכן כפיית רצון הרוב על המיעוט יכול לפעול לרעתו של הרוב סופו של דבר. מטבע הדברים מה שנעשה בכפיה מעורר התקוממות ושנאה שתסכן קיומה של המדינה.ישנם ערכים המתורגמים לחוקים שיש לכפות אותם כאלה שהם בבחינת ייהרג ובל יעבור  שיש בהם כדי להבטיח את קיומנו וקיומו של המיעוט וכדי למנוע אנרכיה . יחד עם זאת אין מקום לכפיה כמו שירת התקווה או הזדהות עם סמלים השייכים ללאום היהודי המהווה את הרוב על המיעוטים החיים בישראל ,אלה שאינם מסכנים את הלאומיות של העם היהודי ואינם פוגעים בריבונותה של המדינה או מסכנים אותה.עלינו כרוב להתחשב ברגשותיהם של לאומים אחרים החיים בתוכנו לנהוג בסובלנות במקום שיש לנהוג כך מתוך מודעות לצרכים למחשבות ולדעות שלהם על מנת למנוע תחושת קיפוח מרירות שנאה והתקוממות.מכאן שאין תשובה חד משמעית ישנם ערכים שיש לכפות וכשאין מדובר בסכנה לכלל ולמיעוט ניתן לשכנע או לוותר ולקבל את זכות המיעוט לחשוב ולפועל על פי אמונותיו וערכיו. דרכארץ: אממ... מעניין. שכחתי שעדיין לא אמרתי לך את הגישה השנייה לגבי תפקידה של המדינה. ליבוביץ' טוען שהמדינה כלל לא נועדה לשרת את הלאומיות ורצון הכלל, תפקידה הינו לשמש ככלי לשרת את האדם. כלומר, האדם קודם למדינה, ולכן הוא מעצב את המדינה בתביעותיו האישיות ולכן ערכיו האישיים באים לפני האינטרס של הריבון (רצון הכלל) והשלטוני. הנה, בוא תסתכל על הסרטון בסמארטפון שלי על מה שליבוביץ אומר, שים לב במיוחד למשפט האחרון: קישור לסרטון שבו ליבוביץ' מסביר את תפקידה של המדינה (שים לב! להתחיל לצפות מהדקה ה- 1:41) עכשיו, אחרי שראית את הקטע מהסרטון, מה אתה חושב, האם פגיעה בזכויות של אזרחים שאינם מקיימים את הרצונות הלאומיים היא עדיין מוצדקת? רק תיתן הסבר המבוסס על הדברים ששמעת. אינשם: לפי השקפתו של ליבוביץ יש לנווט בין רצונו של האדם לממש את רצונותיו ,לבין הרצון של אותו אדם בסדר המונהג על ידי שלטון מרכזי,זהו תפקידם של המנהיגים עליהם לנהוג בזהירות ובחוכמה ולנווט בין שני אלה .עוד הוא טוען כי על הדמוקרטיה להצטמצם למינמום הנדרש על מנת לקיים חברה שבה יש רצונות רבים של אנשים רבים. מכאן שעל הרוב השולט לצמצם רצונותיו להשתדל להיות מינימליסטים כדי לאפשר לאזרחים השונים לחיות במשותף.בארצנו חיות שתי קבוצות לאום אתניות ,כול אחת מהן שואפת להגדרה עצמית במדינה ריבונית. כאשר אחת זכתה לכך והאחרת שואפת לכך ומרגישה מקופחת ,על חשבון האחרת שמימשה את זכותה על חשבונה.כרגע המצב הוא התנגשות בין רצונות לאומיים שונים ,לכן יש למצוא את הדרך לאפשר לאזרחים לחיות יחד במשותף ואין לכפות רצונות הרוב השולט על המיעוטאם אין בכך הכרח ,כמו לדוגמא עניין שירת התקווה ,או הנפת דגל, או קבלה של סמלים אחרים איתם המיעוט אינו יכול להזדהות רגשית ולאומית ויש בקבלתם פגיעה ברצונותיהם ,אלה אינם הכרחיים לבניית חיים משותפים.יש לאפשר במידת האפשר לכול אחת מהקבוצות לממש את זהותה האתנית הייחודית ושאיפותיה ולראות בחרות האדם אתגר.יש להבחין בין רצונות לאומיים הכרחיים לבין אלה שאינם כאלה זהו אותו צימצום עליו מדבר ליבוביץ. דרכארץ: טוב זו זכותך לחשוב ככה. אבל אני אומר לך, כל בנאדם שחושב ומרגיש אחרת במדינה הזו, נתקל בחומה של התנגדות. לדוגמא, המצב בסוריה. הטבח שמבצע הנשיא אסד בבני עמו. אני אומר לך אני קורא את החדשות ורואה את הסרטונים ומזועזע, הרי מדובר במקרה שבו כל מי שמתנגד למדינה מאבד את החיים שלו. השאלה המרכזית היא מה התפקיד שלנו בכל הנושא הזה? הנה תקרא לדוגמה את מה שגדעון לוי כותב על המצב בסוריה ותגיד לי אם אתה מקבל את ההצעות שהוא רושם בסוף המאמר שלו: אללה הוא לא אכבר בסוריה (יש גם גירסה נוחה יותר לקריאה). אם אתה לא מסכים עם העצות שלו (שמופיעות  בסוף הכתבה) וגם אם כן, אז תנמק מדוע. אינשם: ראשית אינני מסכימה עם השימוש במינוח "שואה" למה שיתרחש או מתרחש בסוריה מדובר במאבק אזרחי מחומש כנגד השלטון המנסה לדכא אותו. עלינו בהחלט למחות בקול רם כנגד הפשעים כנגד האנושות ומעשי הזוועה ,פגיעה בנשים וילדים חפים מפשע,התעללות והתאכזרות עליה מדווחת התקשורת. אין ספק שעלינו לנקוט עמדה ולקרוא למעצמות ובעלי ההשפעה לפעול בנחישות להפסקת האלימות וההרג. מעבר לכך ישראל אינה יכולה להכנס למהלכים צבאיים או אחרים, כול התערבות של ממש בנעשה בסוריה עלול להתפרש באופן שעלול לפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל . לצערי כול רצון טוב עלול להתפרש כאינטרסים ישראלים צרים ולקבל פרשנות מוטעית. בעלת בריתה של סוריה היא אירן המאיימת על קיומנו איום גרעיני בו מדובר רבות ,מהלך מעשי צבאי בסוריה עלול לסכן את ביטחוננו ,עלינו לדאוג לעצמנו בראש ובראשונה. עלינו להשתמש בתקשורת ובמהלכים דיפלומטיים ולפנות לאלה שיש ביכולתן לפעול לעורר דעת קהל למען התערבות בנעשה בסוריה. לצערי במצבנו הביטחוני הרגיש והיותנו מדינה השוכנת באזור עויין ורב סכנות אין מקום למהלך צבאי ולהתערבות ישירה כפי שמציע גדעון לוי אלה הם צעדים שאינם מעשיים ועלולים לסכן את קיומה של מדינת ישראל. יחד עם זאת, אין לשמוח לאידם, או כפי שהוא מציין "בנפול אויבנו"  ולהישאר אדישים נוכח הזוועות ,יש לפעול בערוצים שאין בהם סכנה לתדמיתנו בעולם או לביטחוננו. דרכארץ: תאמין לי כל הנושא הזה של האלימות נגד האחר, נגד כל מי שחושב אחרת עברה כבר את כל הקווים האדומים. לפי דעתי, הכל מתחיל מחוסר סובלנות הנובעת מלאומנות יתר. בספר "חרדתו של המלך סלומון", הסופר אמיל א'זאר כותב לגבי מילונים (כן, כן עדיין משתמשים במילון) את הקטע הבא: "אני משוגע על מילונים. זה המקום היחיד בעולם שבו הכל מוסבר ואתה מוצא שלוות נפש. שם הם לגמרי בטוחים בהכל. אתה מחפש אלוהים ואתה מוצא אותו עם דוגמאות מסייעות, כדי לסלק כל ספק".עכשיו אני רוצה שתסביר לי האם לפי דעתך הקטע בקישור הבא קשור לחוסר סובלנות. מה ההגדרה של סובלנות? הנה תיכנס לויקימילון להגדרה של סובלנות . אינשם: סוֹבְלָנוּת ניתוח דקדוקי כתיב מלא סובלנות הגייה* sovlanut חלק דיבר שם־עצם מין נקבה שורש ס־ב־ל דרך תצורה נטיות <!--[if !supportLists]-->1. <!--[endif]-->יכולת קבלת דעותיו של האחר והבנת השונה. אין ספק שהקטע קשור לחוסר סובלנות. אותה קבוצה ימנית קיצונית "תג מחיר" הפוגעת במסגדים ,כנסיות ברכוש ערבי או נוצרי אינה מסוגלת בראייתה הצרה לקבל חיים בארץ עם קבוצות שונות מהן אתנית ודתית. התנכלויות חמורות ומכוערות כגון אלה שתוארו בכתבה מבזות את כלל הציבור הישראלי יהודי . יש למחות ולזעוק כנגד העוולות הנעשות במסווה לאומני ,אלה שאינם מקבלים אמונותיהם ודעותיהם ל אחרים פוגעים ומסכנים את הדמוקרטיה הישראלית והם כסרטן בתוכנו ההולך ומתפשט, שולח גרורות ,המאיימות על קיומנו כעם חופשי בארצו .כשאני שומעת או קוראת בתקשורת על מעשים כגון אלה אני חשה בושה וזעם וחושבת שיש לעקור אותן מתוכנו ולפעול בכול הכוח באמצעות שלטון החוק להוקיע אותם מתוכנו ולהעניש בחומרה רבה. אין להשאר אדישים לנוכח הפגיעה בציבור הערבי נוצרי או מוסלמי, או באלה המוגדרים כבעלי דעות שמאלניות ,השחתת רכוש ופגיעה בנפש ,ריסוס כתובות כול אלה מסכנים את כולנו ,יש להתעורר ולפעול בנחישות כנגד כול ביטוי של חוסר סובלנות .דרכארץ: אז מה, לא נשארו לך כמעט מילים. תאמין לי בצדק רב. הגענו למצב בעייתי שבו אנחנו מבינים שהמצב הוא לא תקין, אבל מאלף סיבות שונות ומשונות אנחנו ממשיכים לדבר על הנושא במקרה הטוב ובמקרה הגרוע להיות אדישים. בכל מתחיל מכך שיש אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים.הנה תראה בסמארטפון שלי את הפרק מהסדרה עבודה ערבית שמדבר על כל נושא הסובלנות, אתה אפילו יכול להראות את זה לתלמידים שלך, תאמין לי, להזיק זה לא יזיק, המצב גם ככה בעייתי:קישור לפרק בסדרה עבודה ערבית. צפייה מהנה!!! אינשם: תשמע זו הייתה שיחה מעולה, נראה לי שאני מעלה אותה לבלוג שלי. יאללה אני חייב לזוז, יש לי עוד לעשות קניות לפני שהחנויות נסגרות ;-)