"רסק פירות"- תפיסת כור ההיתוך מבית מדרשו של בן גוריון :
השיר הראשון שבחרתי הוא" שיר העמק" בביצוע הפרברים- כתבאת מילותיו נתן אלתרמן והלחין סמבורסקי.השיר זכור לי מילדותי בשנות השישים משעורי הזימרה בבית הספר היסודי כשהמורה מנגן באקורדיאון ואנחנו הילדים שרים בהתלהבות .השיר הוא מאותם שירים בהם משתקפת דמותו של הצבר ,החלוץ העברי שמעבד את אדמתו ומתפרנס מיגיע כפיו והלוחם על הגנת הארץ. עד היום זכורות לי מילות השיר שחיבר אותי אישית כבת למהגרים מתורכיה אשר גדלה בעיר ,לחוויה הישראלית ולאהבת הארץ ואדמתה והייתה לו תרומה לעיצוב הערכים הנטועים בי ,היוצרים את החיבור החזק שלי לארץ לאדמתה ולחיים בה.
כדי להעמיד דברים על דיוקם, נציין כי שיר העמק או בשמו המקורי "דממה ביזרעאל" נכתב כבר ב 1934 עבור מרגוט קלאוזנר לצורך הסרט "חיים חדשים". הבית השלישי של שיר מספר על הארוע של ירית החץ במלך ישראל דאז יורם בתל יזרעאל כסמל ליציאה של גלות ישראל על ידי האשורים. לעומת זאת שני הבתים הראשונים של השיר מספרים על החזרה מהגלות אל העמק על ידי אנשי העליה השלישית שהקימו בתחילת שנות העשרים יישובים על קו אלכסוני שחוצה את עמק יזרעאל החל מבית אלפא בדרום מזרח וכלה בנהלל בצפון מערב.
הדואליות של הגלות והשיבה מוזכרת בפזמון: "מה מה לילה מליל", שהוא מדברי הנביא ישעיה:".. שומר מה מלילה שומר מה מליל? אמר שומר: הגיע הבקר וגם לילה, אם תרצו - בואו וחזרו!" כלומר הגיע זמן הגאולה ואתם יכולים לחזור (בוקר) גם אם הגלות (לילה)נמשכת ורוב העם עדיין בגלות.
אגב, נושא הסרט "לחיים חדשים" של מרגוט קלאוזנר שעבורו נכתב השיר הוא עדוד יהודי אירופה לעלות לארץ ישראל. הסרט הוקרן אפילו בגרמניה כי הנאצים עודדו אז את יציאת היהודים מגרמניה לארץ ישראל.
השיר הזה מביע את הערכים שבגללם הפך עמק יזרעאל לסמל ההתיישבות הציונית השיתופית בשנות ה- 20, וגם לאחר מכן:
הפרחת השממה הקיימת בעבודה קשה - "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ, וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.....אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ, סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל."
חוקרי שירה והיסטוריה ניסו לנתח ולהסביר את מילותיו של נתן אלתרמן לשיר. אחת הטענות היא שאלתרמן לא התכוון לעמק המסוים, אלא לעמק סמלי המסמל תקופה, העמק של סוף שנות השלושים, מרכז ראשון להתיישבות ציונית בפיסת ארץ שמקרינה שלווה ושקט. נתן אלתרמן עושה שימוש בוריאציה על פסוק מספר ישעיהו, פרק כ"א, פס' י"א: "שומר מה מלילה שומר מה מליל, הטענה היא כי זהו שקט מדומה. בכל אופן, המתיישבים אז לא התייחסו לגבולות המוכרים של עמק יזרעאל אלא כללו במתחם 'העמק' גם את הגילבוע והכנרת.
יש הטוענים כי השיר נכתב כשיר ערש המוקדש לעמק, העמק זוכה להרעפת חיבה וחסד לפני השינה כאשר יורד הלילה אך השקט והדממה אינם ברורים מאליהם אם כי מושגים עקב השמירה - "נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת."
ניתן לראות בפזמון גם סוג של שאלה ותשובה, השומר התנכ"י מישעיהו שואל "מה לילה מליל?" ונענה על ידי השומר החדש ב"אנו לך משמרת".
לגבי הבית העוסק ב"מי ירה ומי זה שם נפל?" יש שתי גרסאות, חברי בית אלפא מספרים כי שורות אלו נכתבו על סמל משה רוזנפלד (שעל שמו קרוי "מעין הסמל") שנפל בנובמבר 1935 בעת שרדף אחרי כנופיות של פורעים ערבים בגלבוע. לעומתםן יש הטוענים שהאיש עליו מדובר הוא אלכסנדר זייד שנרצח בהתקפה ממארב בשעה שרכב מביתו על גבעות שייח אבריק (בין טבעון לקיבוץ אלונים)
לסיום, עדות לפופולריות העצומה של 'שיר העמק' ניתן למצוא גם בכמות הביצועים האדירה שלה זכה, לפי רישומי אקו"ם מדובר בלא פחות מ 100 (מאה!) במספר, להלן רשימה חלקית: חוה אלברשטיין, נחמה הנדל, אריק איינשטיין, הגבעטרון, אריק לביא, עפרה חזה, הדסה סיגלוב, הפרברים, הדודאים, צוות הופה היי, טובה בן צבי, הדורבנים, יהורם גאון, דורית ראובני ועוד, ועוד...
http://www.youtube.com/watch?v=DjBd1PpHSOg&feature=results_video&playnext=1&list=PL268343FAF042FDA4
השיר השני שבחרתי הוא "דודו" שאת מילותיו כתב חיים חפר והלחן של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ . השיר התחבר לדמות הצבר, השזוף, החסון,היפה, הנוהג לפי אידאלים ולפי צו מצפונו ,דמותו של הלוחם הנלחם על הגנת הארץ, המוכן להקריב חייו למען המולדת.
השיר נכתב על דודו צ'רקסקי, שנפל בהתקפה על משטרת נבי-יושע במצודת כ"ח.
השיר נכתב להצגה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר ובבימוי יוסף מילוא, שהוצגה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במאי 1948.
מוסיף יהודה:
"היתה לו בלורית מקורזלת שיער,/ היתה לו בת-צחוק בעיניים,/ ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - / צחק הוא עד לב השמיים".
הלחנתו הרגישה של בוסקוביץ שמרה בשיר הזה על המודוס המתון, הנרתע מן השגב הגלוי והטקסי הנבנה ב"מסגרת". הפזמון, על השאלה החוזרת בו, מולחן כדיבור מהורהר, שיש בו גם רמז ליגון וגם פתח לבדיחות הדעת, ואילו הבתים המוקדשים לדיוקן מולחנים בנימה נמרצת, כמעט עליזה. ההלחנה מעמתת באורח דרמטי את סיטואציית ההיזכרות הטעונה רגשות, עם מושא הזיכרון, החיוני, היפה."(חיוכו של אליפלט / ד"ר הירשפלד).
http://www.youtube.com/watch?v=N5FmrWzKZw0&feature=results_video&playnext=1&list=PL268343FAF042FDA4
2."לקט פירות - תפיסה רב תרבותית החל מסוף שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים ביטוי תרבותי לקבוצות שונות בחברה הישראלית.
http://www.youtube.com/watch?v=TmkuQmbmeVk&feature=results_video&playnext=1&list=PL100447387989F55E
בחרתי בשיר "זינגואלה" יווני מתורגם לעברית של יהודה פוליקר מתוך האלבום "לעינייך הכחולות מילים ולחן של סטליוס קזנג'ידיס ,תרגום :יעקוב גלעד.
הורי שעלו מתורכיה השמיעו בביתנו מוסיקה יוונית ,צלילי הבוזוקי ובבלמה הם חלק מהזכרונות והצלילים הראשונים בחיי ,אלה טבועים בי ומעוררים בי זיכרונות הקשורים בבית ההורים ובילדות מאושרת . בשנות השמונים הוציא יהודה פוליקר לראשונה את האלבום "עיניים שלי",שהיה ביטוי לסגנון ולצלילים חדשים שהתקשר אלי אישית ומעורר בי עד היום כמיהה לעברי וגעגוע בעיקר לאבי ז"ל שאהב ושר ורקד לצלילים אלה. השירים שהושמעו בבית ובאירועים משפחתיים שהיו ביטוי ליחודיות תרבותית של עדות החלו להיות מושמעים בכול אמצעי התקשורת והפכו לחלק מהרב גוניות של התרבות הישראלית .
יהודה פוליקר (נולד ב-25 בדצמבר 1950 בקריית חיים כליאונידס פּוליקארי; ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρη) הוא זמר, מוזיקאי ויוצר ישראלי פופולרי, היוצר במגוון סגנונות ובנושאים הקשורים לחברה הישראלית.
פוליקר פרץ לתודעה הציבורית כסולנהּ ומנהיגהּ של להקת הרוק "בנזין" בשנות השמונים. לאחר פירוקה פנה לקריירת סולו מגוונת, המשלבת רוק, פופ ומוזיקה עממית יוונית. מלבד שירה, פוליקר גם מנגן במספר רב של כלים, מלחין, הן את שיריו שלו והן עבור אמנים אחרים. הוא כותב שירים, ואף עוסק בציור. חלק ניכר משיריו של פוליקר עוסק בהיותו דור שני לשואה ובטרגדיות אישיות שלו.
שנות ה-90
בסוף 1990 הוציא את אלבומו הרביעי, "פחות אבל כואב". האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה ומכירות של יותר מ-140,000 עותקים; והפך לאלבומו המצליח ביותר של פוליקר. האלבום כלל תשעה שירים, מתוכם שניים אינסטרומנטליים ("טראנס אוריינט" ו"סיפור זמנים עברו") ושלושה מחודשים - "דברים שרציתי לומר", "יורם" ו"פרח"; שירים שבעקבות גרסתו של פוליקר הפכו למזוהים עמו יותר מעם ביצועיהם המקוריים. בניגוד לאלבומיו הקודמים, לא שיתף פוליקר פעולה באלבום זה עם יעקב גלעד. בין הכותבים המקוריים היו יהונתן גפן שכתב את שיר הנושא, יהודה עמיחי ואסתר שמיר. פוליקר אף כתב לראשונה שיר בעצמו: "הצל ואני". שיר הנושא, שכתב יהונתן גפן והלחין פוליקר, בוצע במקור בשנת 1980 במילים בהקשר נשי ובלחן של נורית הירש ע"י עדנה לב. ביצועה הופיע באלבומה השלישי הכושל "עדנה לב" (1980).
בעקבות הצלחת "פחות אבל כואב" יצא פוליקר לסיבוב הופעות והחל לעבוד על אלבום חדש, אך אלו נקטעו עם מותו של בן אחיו של פוליקר, קובי, שנרצח על ידי חבר ליחידתו בצבא. פוליקר גנז את האלבום עליו עבד, שלא יצאו ממנו שירים מלאים, והחל לעבוד במקום על אלבום אינסטרומנטלי. האלבום "לעיניך הכחולות" יצא ב-1992, והיווה מעין רקוויאם לבן אחיו. מהאלבום הצליח הסינגל "סולם יעקב", שבו השתתפה מקהלת הילדים הדתית "פרחי בית שאן". הנעימה "שושנים של פחם" מהאלבום שימשה כפתיח של פינת ההלכה בערוץ 7. האלבום כלל גם שני פזמונים מושרים, "נד נד" שכתב יהונתן גפן ו"זינגואלה" שעיבד יעקב גלעד על פי שיר יווני. פוליקר ניגן באקורדיון, קלידים, בוזוקי, גיטרות, בס, סאז, בגלמה ופסנתר ואיתו נגנים רבים, וב"זינגואלה" ניגן הרכב ההופעות: פוליקר ורומנו בבוזוקי וגיטרות, ישי באקורדיון, טל הרצברג בבס, ברמן בכלי הקשה, צדקיהו בתופים ותמיר בקולות.
3. סלט פירות - תפיסה רב תרבותית הרווחת היום -ביטוי של הקבוצות השונות בחברה הישראלית מחד גיסא ולערוב תרבותי מאידך גיסא,מיץ של סלט הפירות.בחרתי בשיר "עלש" משנת 2000 שהוא ביטוי לשיתוף פעולה רב תרבותי בין שני יוצרים מוכשרים שלמה ארצי ושמעון בוסקילה המוכר כיוצר מזרחי .השיר משלב את השפות עברית ומרוקאית והוא בסגנון מזרחי. את השיר כתבו יהודה מסס ומסעוד קרוצ'י והלחין שמעון בוסקילה שגם מבצע אותו ,הוקלט באלבום "אהבותיהם" של שלמה ארצי.בשנים האחרונות רבים מהשירים משלבים שפות שונות וסגנונות שונים וכן כלים מוסקליים אתניים כמו עוד בוזוקי סיטאר בבלמה ועוד, עם כלים חדשניים.
בשנת 2000 הוציא ארצי את האלבום "אהבתיהם", הכולל עיבודים חדשים לשירי עבר שלו. מתוך האלבום הצליחו במיוחד הביצועים החדשים ל"פתאום עכשיו, פתאום היום", "נוף ילדות" (שבו התארחו בקולות רקע פבלו רוזנברג ודוד ד'אור) ו"שיר פרידה", שאותו כתב במקור לאריק סיני, וביצע באלבום בדואט עם בנו בן ארצי. השיר החדש היחיד באלבום היה "עלש - שט לבדי עם הרוח", שבו ביצע ארצי דואט בסגנון מזרחי עם הזמר שמעון בוסקילה. האלבום כלל גם גרסה חדשה לשירו של ארצי שהתחרה בתחרות האירויזיון של שנת 1975, "את ואני". שירים נוספים באלבום היו הדואט עם יעל דקלבאום "לא יודע מה עובר לך בראש" שביצעה במקור ריטה שנה קודם לכן, "מעביר דף" בדואט עם נורית גלרון שביצעה את השיר במקור לבדה באלבומה "המקום ההוא" משנת 1996, "כבר עבר די זמן" עם בן ארצי, "גברים הולכים לאיבוד" בדקלומם של דני סנדרסון, מיכה שטרית, קובי אוז, אריק סיני ודודו טופז, וגרסה עברית לשירה של להקת "When You Are a King" ,"White Plains", שתרגם ארצי כ"בשבילה אתה מלך העולם". כ-250,000 עותקים נמכרו מהאלבום, ובעקבות תואר אלבום הפלטינה המשושית שקיבל האלבום, יצא ארצי לסיבוב הופעות מצליח נוסף. באותה שנה זכה ארצי שוב בתואר "זמר השנה".
http://www.youtube.com/watch?v=z05tzqXND7k
ב. המצגת כולה הייתה מעניינת ומגוונת אבל דווקא הדף הראשון רסק פירות תפס אותי במיוחד וגרם לי לשוטט רבות בהנאה מיוחדת משירים שהחזירו אותי לילדות ולנעורים של שנות השישים והשבעים בעיקר שירי הלהקות הצבאיות ,שוטטתי ושרתי בהנאה רבה ויחד עם השירים עברתי חוויה רגשית מיוחדת של מעבר בתחנות חיי .
בסלט פירות נהנתי לשמוע שוב ושוב את השירים של פוליקר ביוונית שיש להם ערך סטמנטאלי מיוחד לגבי.
המעבר בין התחנות בזמר העברי והשיטוט בחיפוש אחרי קליפים מתאימים הוביל אותי לקריאת ביוגרפיות מעניינות על יוצרים וחשף בפני יוצרים שלא הכרתי כמו יהודה מסס מנתיבות ןעוד.....
השיר הראשון שבחרתי הוא" שיר העמק" בביצוע הפרברים- כתבאת מילותיו נתן אלתרמן והלחין סמבורסקי.השיר זכור לי מילדותי בשנות השישים משעורי הזימרה בבית הספר היסודי כשהמורה מנגן באקורדיאון ואנחנו הילדים שרים בהתלהבות .השיר הוא מאותם שירים בהם משתקפת דמותו של הצבר ,החלוץ העברי שמעבד את אדמתו ומתפרנס מיגיע כפיו והלוחם על הגנת הארץ. עד היום זכורות לי מילות השיר שחיבר אותי אישית כבת למהגרים מתורכיה אשר גדלה בעיר ,לחוויה הישראלית ולאהבת הארץ ואדמתה והייתה לו תרומה לעיצוב הערכים הנטועים בי ,היוצרים את החיבור החזק שלי לארץ לאדמתה ולחיים בה.
כדי להעמיד דברים על דיוקם, נציין כי שיר העמק או בשמו המקורי "דממה ביזרעאל" נכתב כבר ב 1934 עבור מרגוט קלאוזנר לצורך הסרט "חיים חדשים". הבית השלישי של שיר מספר על הארוע של ירית החץ במלך ישראל דאז יורם בתל יזרעאל כסמל ליציאה של גלות ישראל על ידי האשורים. לעומת זאת שני הבתים הראשונים של השיר מספרים על החזרה מהגלות אל העמק על ידי אנשי העליה השלישית שהקימו בתחילת שנות העשרים יישובים על קו אלכסוני שחוצה את עמק יזרעאל החל מבית אלפא בדרום מזרח וכלה בנהלל בצפון מערב.
הדואליות של הגלות והשיבה מוזכרת בפזמון: "מה מה לילה מליל", שהוא מדברי הנביא ישעיה:".. שומר מה מלילה שומר מה מליל? אמר שומר: הגיע הבקר וגם לילה, אם תרצו - בואו וחזרו!" כלומר הגיע זמן הגאולה ואתם יכולים לחזור (בוקר) גם אם הגלות (לילה)נמשכת ורוב העם עדיין בגלות.
אגב, נושא הסרט "לחיים חדשים" של מרגוט קלאוזנר שעבורו נכתב השיר הוא עדוד יהודי אירופה לעלות לארץ ישראל. הסרט הוקרן אפילו בגרמניה כי הנאצים עודדו אז את יציאת היהודים מגרמניה לארץ ישראל.
השיר הזה מביע את הערכים שבגללם הפך עמק יזרעאל לסמל ההתיישבות הציונית השיתופית בשנות ה- 20, וגם לאחר מכן:
הפרחת השממה הקיימת בעבודה קשה - "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ, וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.....אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ, סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל."
- השמירה על מה שהושג, לא עוד אופל וצל אם כי ים של דגן - "יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ, שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל"
- חיזוק הקשר לארץ ולאדמה - "זֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ...תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל"
- המלחמה בפורעים הערבים - "קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ, מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל. מִי יָּרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל"
חוקרי שירה והיסטוריה ניסו לנתח ולהסביר את מילותיו של נתן אלתרמן לשיר. אחת הטענות היא שאלתרמן לא התכוון לעמק המסוים, אלא לעמק סמלי המסמל תקופה, העמק של סוף שנות השלושים, מרכז ראשון להתיישבות ציונית בפיסת ארץ שמקרינה שלווה ושקט. נתן אלתרמן עושה שימוש בוריאציה על פסוק מספר ישעיהו, פרק כ"א, פס' י"א: "שומר מה מלילה שומר מה מליל, הטענה היא כי זהו שקט מדומה. בכל אופן, המתיישבים אז לא התייחסו לגבולות המוכרים של עמק יזרעאל אלא כללו במתחם 'העמק' גם את הגילבוע והכנרת.
יש הטוענים כי השיר נכתב כשיר ערש המוקדש לעמק, העמק זוכה להרעפת חיבה וחסד לפני השינה כאשר יורד הלילה אך השקט והדממה אינם ברורים מאליהם אם כי מושגים עקב השמירה - "נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת, אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת."
ניתן לראות בפזמון גם סוג של שאלה ותשובה, השומר התנכ"י מישעיהו שואל "מה לילה מליל?" ונענה על ידי השומר החדש ב"אנו לך משמרת".
לגבי הבית העוסק ב"מי ירה ומי זה שם נפל?" יש שתי גרסאות, חברי בית אלפא מספרים כי שורות אלו נכתבו על סמל משה רוזנפלד (שעל שמו קרוי "מעין הסמל") שנפל בנובמבר 1935 בעת שרדף אחרי כנופיות של פורעים ערבים בגלבוע. לעומתםן יש הטוענים שהאיש עליו מדובר הוא אלכסנדר זייד שנרצח בהתקפה ממארב בשעה שרכב מביתו על גבעות שייח אבריק (בין טבעון לקיבוץ אלונים)
לסיום, עדות לפופולריות העצומה של 'שיר העמק' ניתן למצוא גם בכמות הביצועים האדירה שלה זכה, לפי רישומי אקו"ם מדובר בלא פחות מ 100 (מאה!) במספר, להלן רשימה חלקית: חוה אלברשטיין, נחמה הנדל, אריק איינשטיין, הגבעטרון, אריק לביא, עפרה חזה, הדסה סיגלוב, הפרברים, הדודאים, צוות הופה היי, טובה בן צבי, הדורבנים, יהורם גאון, דורית ראובני ועוד, ועוד...
http://www.youtube.com/watch?v=DjBd1PpHSOg&feature=results_video&playnext=1&list=PL268343FAF042FDA4
השיר השני שבחרתי הוא "דודו" שאת מילותיו כתב חיים חפר והלחן של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ . השיר התחבר לדמות הצבר, השזוף, החסון,היפה, הנוהג לפי אידאלים ולפי צו מצפונו ,דמותו של הלוחם הנלחם על הגנת הארץ, המוכן להקריב חייו למען המולדת.
השיר נכתב על דודו צ'רקסקי, שנפל בהתקפה על משטרת נבי-יושע במצודת כ"ח.
השיר נכתב להצגה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר ובבימוי יוסף מילוא, שהוצגה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במאי 1948.
מוסיף יהודה:
חבריו של דודו היו גרעין מקימי קיבוץ יראון. הייתה תקופה שהשיר לא הושמע כלל בקיבוץ כמחווה לנותרי הפלוגה."הסוג האופייני ביותר לשירי הזיכרון של תש"ח הוא שירי הדיוקן כמו "דודו", "אורי" ו"יודקה". הקדשת השיר לדמות-אדם אחד יוצרת סביבו הילה של שגב. שירים אלה הם צירוף של בלדה ואודה (אודה, שיר תהילה) לאדם אחד של השירה הקלאסית. מושא השיר הופך גיבור באמצעותו. השיר "דודו" (חיים חפר, מוסיקה מאת אלכסנדר א' בוסקוביץ) הוא הנודע בשירי הדיוקן. הוא מכיל גם את מסגרת הדיוקן - את סיטואציית הסיפור או הבלדה - מסביב למדורה, הבונה את הנימה ואת ההקשר ה"נכון" שבהם יש לדמות את מעשה הזיכרון: כחלק משתיית קפה קבוצתית, כסיפור נינוח וכמענה לשאלה החוזרת, "היש עוד פלמחניק כמו דודו?". אתוס הגבורה האינדיבידואלית מופיע כאן בדימויו הקלאסי ביותר, כשבמרכזו היפעה המינית, הגברית, של הגיבור:
"היתה לו בלורית מקורזלת שיער,/ היתה לו בת-צחוק בעיניים,/ ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - / צחק הוא עד לב השמיים".
הלחנתו הרגישה של בוסקוביץ שמרה בשיר הזה על המודוס המתון, הנרתע מן השגב הגלוי והטקסי הנבנה ב"מסגרת". הפזמון, על השאלה החוזרת בו, מולחן כדיבור מהורהר, שיש בו גם רמז ליגון וגם פתח לבדיחות הדעת, ואילו הבתים המוקדשים לדיוקן מולחנים בנימה נמרצת, כמעט עליזה. ההלחנה מעמתת באורח דרמטי את סיטואציית ההיזכרות הטעונה רגשות, עם מושא הזיכרון, החיוני, היפה."(חיוכו של אליפלט / ד"ר הירשפלד).
http://www.youtube.com/watch?v=N5FmrWzKZw0&feature=results_video&playnext=1&list=PL268343FAF042FDA4
2."לקט פירות - תפיסה רב תרבותית החל מסוף שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים ביטוי תרבותי לקבוצות שונות בחברה הישראלית.
http://www.youtube.com/watch?v=TmkuQmbmeVk&feature=results_video&playnext=1&list=PL100447387989F55E
בחרתי בשיר "זינגואלה" יווני מתורגם לעברית של יהודה פוליקר מתוך האלבום "לעינייך הכחולות מילים ולחן של סטליוס קזנג'ידיס ,תרגום :יעקוב גלעד.
הורי שעלו מתורכיה השמיעו בביתנו מוסיקה יוונית ,צלילי הבוזוקי ובבלמה הם חלק מהזכרונות והצלילים הראשונים בחיי ,אלה טבועים בי ומעוררים בי זיכרונות הקשורים בבית ההורים ובילדות מאושרת . בשנות השמונים הוציא יהודה פוליקר לראשונה את האלבום "עיניים שלי",שהיה ביטוי לסגנון ולצלילים חדשים שהתקשר אלי אישית ומעורר בי עד היום כמיהה לעברי וגעגוע בעיקר לאבי ז"ל שאהב ושר ורקד לצלילים אלה. השירים שהושמעו בבית ובאירועים משפחתיים שהיו ביטוי ליחודיות תרבותית של עדות החלו להיות מושמעים בכול אמצעי התקשורת והפכו לחלק מהרב גוניות של התרבות הישראלית .
יהודה פוליקר (נולד ב-25 בדצמבר 1950 בקריית חיים כליאונידס פּוליקארי; ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρη) הוא זמר, מוזיקאי ויוצר ישראלי פופולרי, היוצר במגוון סגנונות ובנושאים הקשורים לחברה הישראלית.
פוליקר פרץ לתודעה הציבורית כסולנהּ ומנהיגהּ של להקת הרוק "בנזין" בשנות השמונים. לאחר פירוקה פנה לקריירת סולו מגוונת, המשלבת רוק, פופ ומוזיקה עממית יוונית. מלבד שירה, פוליקר גם מנגן במספר רב של כלים, מלחין, הן את שיריו שלו והן עבור אמנים אחרים. הוא כותב שירים, ואף עוסק בציור. חלק ניכר משיריו של פוליקר עוסק בהיותו דור שני לשואה ובטרגדיות אישיות שלו.
שנות ה-90
בסוף 1990 הוציא את אלבומו הרביעי, "פחות אבל כואב". האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה ומכירות של יותר מ-140,000 עותקים; והפך לאלבומו המצליח ביותר של פוליקר. האלבום כלל תשעה שירים, מתוכם שניים אינסטרומנטליים ("טראנס אוריינט" ו"סיפור זמנים עברו") ושלושה מחודשים - "דברים שרציתי לומר", "יורם" ו"פרח"; שירים שבעקבות גרסתו של פוליקר הפכו למזוהים עמו יותר מעם ביצועיהם המקוריים. בניגוד לאלבומיו הקודמים, לא שיתף פוליקר פעולה באלבום זה עם יעקב גלעד. בין הכותבים המקוריים היו יהונתן גפן שכתב את שיר הנושא, יהודה עמיחי ואסתר שמיר. פוליקר אף כתב לראשונה שיר בעצמו: "הצל ואני". שיר הנושא, שכתב יהונתן גפן והלחין פוליקר, בוצע במקור בשנת 1980 במילים בהקשר נשי ובלחן של נורית הירש ע"י עדנה לב. ביצועה הופיע באלבומה השלישי הכושל "עדנה לב" (1980).
בעקבות הצלחת "פחות אבל כואב" יצא פוליקר לסיבוב הופעות והחל לעבוד על אלבום חדש, אך אלו נקטעו עם מותו של בן אחיו של פוליקר, קובי, שנרצח על ידי חבר ליחידתו בצבא. פוליקר גנז את האלבום עליו עבד, שלא יצאו ממנו שירים מלאים, והחל לעבוד במקום על אלבום אינסטרומנטלי. האלבום "לעיניך הכחולות" יצא ב-1992, והיווה מעין רקוויאם לבן אחיו. מהאלבום הצליח הסינגל "סולם יעקב", שבו השתתפה מקהלת הילדים הדתית "פרחי בית שאן". הנעימה "שושנים של פחם" מהאלבום שימשה כפתיח של פינת ההלכה בערוץ 7. האלבום כלל גם שני פזמונים מושרים, "נד נד" שכתב יהונתן גפן ו"זינגואלה" שעיבד יעקב גלעד על פי שיר יווני. פוליקר ניגן באקורדיון, קלידים, בוזוקי, גיטרות, בס, סאז, בגלמה ופסנתר ואיתו נגנים רבים, וב"זינגואלה" ניגן הרכב ההופעות: פוליקר ורומנו בבוזוקי וגיטרות, ישי באקורדיון, טל הרצברג בבס, ברמן בכלי הקשה, צדקיהו בתופים ותמיר בקולות.
3. סלט פירות - תפיסה רב תרבותית הרווחת היום -ביטוי של הקבוצות השונות בחברה הישראלית מחד גיסא ולערוב תרבותי מאידך גיסא,מיץ של סלט הפירות.בחרתי בשיר "עלש" משנת 2000 שהוא ביטוי לשיתוף פעולה רב תרבותי בין שני יוצרים מוכשרים שלמה ארצי ושמעון בוסקילה המוכר כיוצר מזרחי .השיר משלב את השפות עברית ומרוקאית והוא בסגנון מזרחי. את השיר כתבו יהודה מסס ומסעוד קרוצ'י והלחין שמעון בוסקילה שגם מבצע אותו ,הוקלט באלבום "אהבותיהם" של שלמה ארצי.בשנים האחרונות רבים מהשירים משלבים שפות שונות וסגנונות שונים וכן כלים מוסקליים אתניים כמו עוד בוזוקי סיטאר בבלמה ועוד, עם כלים חדשניים.
בשנת 2000 הוציא ארצי את האלבום "אהבתיהם", הכולל עיבודים חדשים לשירי עבר שלו. מתוך האלבום הצליחו במיוחד הביצועים החדשים ל"פתאום עכשיו, פתאום היום", "נוף ילדות" (שבו התארחו בקולות רקע פבלו רוזנברג ודוד ד'אור) ו"שיר פרידה", שאותו כתב במקור לאריק סיני, וביצע באלבום בדואט עם בנו בן ארצי. השיר החדש היחיד באלבום היה "עלש - שט לבדי עם הרוח", שבו ביצע ארצי דואט בסגנון מזרחי עם הזמר שמעון בוסקילה. האלבום כלל גם גרסה חדשה לשירו של ארצי שהתחרה בתחרות האירויזיון של שנת 1975, "את ואני". שירים נוספים באלבום היו הדואט עם יעל דקלבאום "לא יודע מה עובר לך בראש" שביצעה במקור ריטה שנה קודם לכן, "מעביר דף" בדואט עם נורית גלרון שביצעה את השיר במקור לבדה באלבומה "המקום ההוא" משנת 1996, "כבר עבר די זמן" עם בן ארצי, "גברים הולכים לאיבוד" בדקלומם של דני סנדרסון, מיכה שטרית, קובי אוז, אריק סיני ודודו טופז, וגרסה עברית לשירה של להקת "When You Are a King" ,"White Plains", שתרגם ארצי כ"בשבילה אתה מלך העולם". כ-250,000 עותקים נמכרו מהאלבום, ובעקבות תואר אלבום הפלטינה המשושית שקיבל האלבום, יצא ארצי לסיבוב הופעות מצליח נוסף. באותה שנה זכה ארצי שוב בתואר "זמר השנה".
http://www.youtube.com/watch?v=z05tzqXND7k
ב. המצגת כולה הייתה מעניינת ומגוונת אבל דווקא הדף הראשון רסק פירות תפס אותי במיוחד וגרם לי לשוטט רבות בהנאה מיוחדת משירים שהחזירו אותי לילדות ולנעורים של שנות השישים והשבעים בעיקר שירי הלהקות הצבאיות ,שוטטתי ושרתי בהנאה רבה ויחד עם השירים עברתי חוויה רגשית מיוחדת של מעבר בתחנות חיי .
בסלט פירות נהנתי לשמוע שוב ושוב את השירים של פוליקר ביוונית שיש להם ערך סטמנטאלי מיוחד לגבי.
המעבר בין התחנות בזמר העברי והשיטוט בחיפוש אחרי קליפים מתאימים הוביל אותי לקריאת ביוגרפיות מעניינות על יוצרים וחשף בפני יוצרים שלא הכרתי כמו יהודה מסס מנתיבות ןעוד.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה